<h1>ערוך</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מבוי שהוא גבוה — פי' מקום שנכנסין ממנו לחצירות ולבתים.
<b>הערוך ערך מבוי</b>
<h2>דף ב:</h2>
ואכתי — פי' עדיין, ומלת אכתי כמו אך תו כלומר אך עוד.
<b>הערוך ערך אכתי</b>
בשלמא לבר קפרא גוזמא — פי' גוזמא — לשון הבאי ודברי הבאי אחד הוא, והוא כאדם שמגדל את הדבר הרבה ומוסיף בגידולו, והוא כענין "ערים גדלת ובצורת בשמים" (דברים א', כ"ח) אשר בתורת משל הוא, כשם שהשמים [אי] אתה מגביה ראשך בכל יכולת עד שתראה המקום שלמעלה הימנו, כך הערים האלה אי אתה רואה את ראש המבצר עד שתגביה ראשך ותשא עיניך בכל יכולתך, ואם במנין אתה תמה, איך יאמר מנין שאין הדבר בקצבה ההיא, כל שכן שאמר "ותבקע" מעשה שהיה ראוי לתמהון, והנה במנין לשון הבאי הרבה באמרך "ואלו חיה אלף שנים פעמים" (קהלת ו', ו') ואין זה מצוי באנוש, "ולמך שבעים ושבעה" (בראשית ד', כ"ד) לא קצבה מדוקדקת היא, "מהכות כסיל מאה" (משלי י"ז, י'), "אלף גפן באלף כסף" (ישעיה ז', כ"ג), "ולקבל אלפא חמרא שתה" (דניאל ה', א') הרי זה מנין שאי אפשר להיות כמשמעו, שישתה אחד כנגד אלף, אלא לשון הבאי הוא, והוא נקרא גוזמא, כי הוסיף בעילויו של דבר, כלומר אילו היה בן אדם יכול לשתות כך היה זה שותה, אף כך הוסיף בעלוי תפוח, כי פעמים עליו ש' כור ובפרוכת ש' כהנים מטבילין אותה, כלומר כי לא נראה כמה הן והיו נראין לעינים כאשר יראו כורין הרבה, והמטבילין נראין כאשר יראה קהל גדול כמשל בעלמא, וכן גפן וכיוצא בו. וכיון שחקרו אנשי התלמוד וראו כי לא בדקדוק נאמרו משניות הללו אלא הבאי, גילו כי כן הם. ואשר אמרת מאי שנא הני מדדמי להו. כי באלה פורש בו כך, וכל שפורש בו כך או שנודע שהוא כך, כענין מגדל הפורח באויר (חגיגה ט"ו ע"ב) וכיוצא בו הרי הוא כמותו. וכל מה שלא נגלה בו כך, אין לומר בו כן, שאף במקרא יש לומר כן מאי שנא "כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא" (דברים ד', כ"ד) מן "כי ה' אלהיך הוא האלהים" (שם ז', ט') אלא שאין לך להוציא דבר ממשמעו אלא בראיה, אף כן דברי חכמים וכל דברי בני אדם כך — זאת תשובת רב שרירא ורב האי גאון בני הגאונים זצ"ל.
<b>הערוך ערך גוזמא</b>
<h2>דף ג.</h2>
אלא מעתה לא תיהני ליה אמלתרא — פי' בגמ' מאי אמלתרא חמא בריה דרבה בר [אבוהא] אמר קיני — פי' קורה ועליה כמין קיני העופות לקנן עליהן כעין הא דכתיב "קנים תעשה את התיבה" (בראשית ו', י"ד) במערבא אמרי פיסקי דארזא — פי' לוח ארז רחבה ד' טפחים. פ"א קיני הן לוחים שעשויין תחת הקורה ועשויין כצורת הקן עשויין להם פתחים קטנים מן הגואזא, כדי לנאות בהן הפתחים, ופעמים שם צפרים יקננו. פסקי דארזא — קורות של ארז משוקעין בכותל ונראין בולטין ארוכין ומשוכין עד שמגיעין לצדו של פתח וכן מצדו האחר ומועילין למעט הגובה ורואין אותן במקום קורה העומדת בתוך עשרים אמה.
<b>הערוך ערך אמלתרא</b>
חמש אמלתרות של מילה היו על גביו — פירוש אמלתרות — קורות לאחיזת הקיר, כגון "וטור כרותות ארזים" (מלכים א' ו', ל"ו) ובלישנא דרבנן (לקמן ט"ו ע"א) למיסר בניינא מילה. שם אילן ופירותיו נקראין מילין, כדגרסינן (גיטין י"ט ע"א) אין מי מילין על גבי מילין. והשונה של מילת טועה הוא.
<b>הערוך ערך מל יג</b>
ומאי שנא בסוכה כשרה — דאמרן קלוש, מבוי נמי נימא קלוש — פי' ראה הקורה כאילו היא קלושה, וההוא פלגא דסומכא העליון כאילו ננסר במסור ונחתך וכאילו אינו, והויא קורה כולה שהיא חצי טפח דעוביה התחתון כולו בתוך עשרים, ולפיכך המבוי כשר.
<b>הערוך ערך קלש</b>
קידרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא — פי' כל חד וחד סמיך אחבריה ולא התבשיל מתבשל ולא צונן ישאר.
<b>הערוך ערך קדר ב</b>
<h2>דף ג:</h2>
דופן עקומה — כבר פירשנו בערך גד ב', פי' אם נפחת הבית וסיכך על גביו והוי בין כותל לסיכוך פחות מד' אמות — כשרה, חזיה לדופן הבית כמאן דקרב לגבי הסכך ראשו. פ"א חזייה לתקרה של בית שהיא סביב — סכך כשר והיא פחות מד' אמות, כמו שהוא דופן עקומה ודפנות של בית עקומות עד הסכך.
<b>הערוך ערך דפן א</b>
קרחת הכרם — פי' מקום שאין בו זרע מלשון "בקרחתו" (ויקרא י"ג, מ"ב).
<b>הערוך ערך קרח</b>
איזהו מחול הכרם בין כרם לגדר, אם אין שם י"ב אמה לא יביא זרע אחר לשם — פי' מחול בלעז דנטא.
<b>הערוך ערך חלגכ</b>
הללו סוחקות והללו עציבות — פי' שמודדין בטפח שאצבעותיו פתוחות כי היכי דטפיאן פורתא. פי' האצבעות סוחקות — מרווחות כדרך השוחק שפוסק שפתיו והעצב מדביקן.
<b>הערוך ערך סחק</b>
<h2>דף ד.</h2>
חיק האמה — זה יסוד, אמה רוחב — זה סובב.
<b>הערוך ערך חקגד</b>
בכדי אכילת פרס — בכדי אכילת ד' ביצים שהוא שיעור פרס.
<b>הערוך ערך פרס א</b>
<h2>דף ד:</h2>
תאנה — כגרוגרת להוצאת שבת — פי' שאם הוציא כגרוגרת בשוגג חייב חטאת, במזיד ענוש כרת בשלא התרו בו, ונסקל כשהתרו בו.
<b>הערוך ערך תאן</b>
רימון דתנן כל כלי בעלי בתים שיעורן כרימונים — פי' כל כלי בעלי בתים כלים שיש להן בית קיבול.
<b>הערוך ערך בעל א</b>
רובו ומקפיד עליו — חוצץ — פי' דבר תורה אם נקשר רוב שערו של טמא כל שער ושער בפני עצמו והוא מקפיד עליו להתירו חוצץ בינו לבין המים אם לא יתירנו.
<b>הערוך ערך רב א</b>
לגוד ללבוד ולדופן עקומה — פי' גוד דאמרינן (סוכה ד' ע"ב) גוד אסיק מחיצתא, וגוד אחית מחיצתא (שבת ק"א ע"א) ללבוד — [דאמרינן] כל פחות מג' כלבוד דמי, דופן עקומה — בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין הכותל לסיכוך ד' אמות — פסולה. ופי' גוד אסיק מחיצתא — כלומר הבן בלבך כאילו חתכת והעלית מחיצות מזה העמוד. ל"א משוך ואסיק מחיצה. תרג' "וימשכו" (בראשית ל"ז, כ"ח) ונגדו.
<b>הערוך ערך גד ב</b>
<h2>דף ו.</h2>
מבוי מפולש — פי' פתוח משני צדדין.
<b>הערוך ערך פלש א</b>
הכא איכא גדודי, התם ליכא גדודי — פי' התם כשנפרץ מצדו כלפי ראשו, איכא גדודי כשנפרץ הכותל חתיכות חתיכות ונשארו מן הכותל חתיכות קטנות עומדין כמין יתידות דרכים ולא ניחא להילוכי ביה.
<b>הערוך ערך גדגה</b>
<h2>דף ו:</h2>
אבולאי דמחוזא — בר"ג דעירובין ובגמ' דר' יהודה בעושין פסין לביראות (כ"ב ע"א) פי' אבולא — תקרה של מבואות לחיזוק מפני כובד הכובי שעושין אותה הכובי עליה דירה לשומר המבואות ולא משום צורת פתח, ובלשון יון אנבולי ובלשון ישמעאל אלדרוב. "פתחו מאבוסיה" (ירמיה נ', כ"ו) תרגומו פתחו אבולהא.
<b>הערוך ערך אבולאי</b>
<h2>דף ח.</h2>
מרימר פסק ליה בסורא באזלי — פי' כגון שהיו מבואות שמפסיק ביניהן לשון הנהר אי נמי בין רשה"ר והמבוי, והיו פורסין לשם איזלי שהן מצודות עשויות מן חוטין של טווי. תרגום "מטוה" (שמות ל"ה, כ"ה) עזלן, וחשב מרימר הלשון של נהר שמפסיק בין המבואות כמחיצה החולקת בין ב' מבואות א"נ בין המבוי ובין רשה"ר ומתיר אותו מבוי בלחי וקורה ואינו חושבו כמפולש אלא כסתום, ולא חשש שמא יעלה שירטון ויתערב עם רשה"ר ויעשה כמפולש.
<b>הערוך ערך אזל ב</b>
מרימר פסיק לה לסורא באיזלי, אמר לא חיישנין שמא יעלה [הים] שרטון — עיין בע' אזל.
<b>הערוך ערך שרטון</b>
בודיא — פי' מחצלת של קנים.
<b>הערוך ערך בודיא</b>
ואי נקש ביה סיכתא וחבריה ביה — חבריה — "ותתקע את היתד" (שופטים ד', כ"א) תרגום ונקשת ית סיכתא, וכן "ותתקע ביתד" (שם ט"ז, י"ד) דדלילה.
<b>הערוך ערך קשגא</b>
<h2>דף ח:</h2>
מבוי העשוי כנדל — פי' כדאמרינן בתורת כהנים (שמיני פרש' י' פרק י"ב) מרבה רגלים זה נדל והוא שרץ שיש לו משני צדדיו רגלים הרבה וכן מבוי העשוי כנדל שהיו בו משני צדדין שבילים שבילים.
<b>הערוך ערך נדל</b>
<h2>דף ט.</h2>
אי גוד אמרינן אי חבוט אמרינן, גוד וחבוט לא אמרינן, קמ"ל — פי' כמשוך דמי.
<b>הערוך ערך גדגב</b>
יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא — פי' משל הוא כלומר האזרח למטה והגר למעלה, וכן פי' אם הוא פתוח לכרמלית דלית ביה חיוב חטאת — אסור להשתמש בתוכו עד שיעשה לו לחי להתירו, ואם פתוח לרשות הרבים דחיישינן לחיוב חטאת — יהא מותר בלא לחי, כלומר איך יהא דין כרמלית חמור מרשות הרבים.
<b>הערוך ערך יציב</b>
מצא מין את מינו וניעור — פי' פתוח לכרמלית שהוא דומה לו נתערב בין לחיים עם הכרמלית ונעשו רשות אחת כמו מין שמצא את מינו והקיצו להשתתף עמו, ואסור לשמש בין הלחיים עד שיעשה לחי שחוצץ בינו לבינה ומפליגו ממנה, וכשבין לחיים פתוח לרשות הרבים שאינה ממינה אינה מתערבת עמה.
<b>הערוך ערך ערגא</b>
<h2>דף י:</h2>
דתנן עור האסלא וחלל שלו — מצטרפין לטפח — פי' אסלא הוא ספסל של ברזל, דתנן (כלים פכ"ב מ"י) האסלא — טמאה מדרס וטמא מת, פרשה העור — טמאה מדרס, והברזל — טמא מת, וספסל זה של ברזל ועליו עור נטוי לישב עליו, מאי עור אסלא, אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן עור כסא של בית הכסא — והוא שאמרנו ספסל של ברזל נטוי עליו עור נקוב באמצע כשיעור סיט הן חסר הן יתר, ויושב עליו אדם, ותחתיו גרף כדי לקבל בו הרעי לפיכך נקרא עור כסא של בית הכסא, אלו כולן מותרין לנטותן לכתחילה פ"א שפירש רבי נסים בעירובין בעור האסלא תנן התם עור האסלא וחלל שלו מצטרפין לטפח — פי' כדי להיעשות אוהל לטומאה, לא אשכחן במתניתין כלל, אלא בתוספתא דכלים פט"ז [ב"ב פ"א]. מאי עור האסלא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן עור של בית הכסא, וכך שמענו כי בארץ יון יש להן כסא של ברזל ועושין לו שתי רצועות רחבות אחד מצד זה ואחד מצד זה כדי לתפוש הרגלים של ברזל שלא יפלו ויהיו מוכנים לישב ולעשות צרכיו לישב עליהן, ולפיכך עושין אותן כאצבעים או פחות מכאן ונשאר בין שתי הרצועות שהוא אמצע הכיסא מגולה, ועושין עור גדול שהוא מכסה את כולו, ותופרין אותו ברגל אחד של כסא ופורשין אותו על הכסא, ונראה ככסא שהוא מלא ומכוסה בעור, וכשרוצה לישב עליו לעשות צרכיו מגלה העור באמצע ומחזירו לרגל שתפור בו ונשארו שתי רצועות בלבד ואמצע הכסא פתוח ונפנה לשם, וכשהוא נפנה מחזיר העור ומכסהו, ובל"י קורין אותו סלא, ויש ספרים שכתוב בהן הסלא טמאה ובלעז קורין לכל כסא סלא.
<b>הערוך ערך אסלא</b>
<h2>דף יא.</h2>
כי תניא ההיא בפיתחי שימאי — פי' אומרים בלשון ערבי בלד אלשאם והוא ארץ ישראל. דלית לה תיקרה — פי' דרך בעלמא שעושין על גבם תיקרה לשבת תחתיה במסיבה בפתחי שערים להגן מן החמה ומן הגשמים, ובפתחי שמאי אין דרכן לעשות תקרה, ואחרינא אמר אין דרכן לעשות משקוף לפתחיהן.
<b>הערוך ערך שמאי</b>
מעשה באדם... שנעץ ד' קונדסין בד' פאות ומתח זמורה על גביהן, והתירו לו לענין כלאים, אבל לא לשבת — פי' כל מידי דמקיף ולא מגין ומכסיא כולה קרו לה פיאה, דדמיא לפיאה שהשדה כולה קרחת ומגולה אלא נשתייר בה כמעט והיא נקראת פיאה, וכן פיאה נכרית דמקפת הראש ולא מכסיא ליה.
<b>הערוך ערך פאה ב</b>
<h2>דף יא:</h2>
היו שם קנים מדוקרין ועשה לה פאה מלמעלה — פי' מדוקרין שדקרו ונעצו אותם בארץ מן "וידקר את שניהם" (במדבר כ"ה, ח').
<b>הערוך ערך דקר א</b>
מאי הכר ציר. אמר רב אויא. אבקתא — פירוש חלל המשקוף שמכניסין בו ציר הדלת שכל דבר שהוא נקוב להכניס בו דבר אחר קורין אותו אבקאתא.
<b>הערוך ערך אבקתא</b>
זיל שלוף שדינהו — "וחלצה נעלו" (דברים כ"ה, ט') ת"י ותשלוף סנדליה.
<b>הערוך ערך שלף ב</b>
אזל רב ששת קם אבבא דבי זיינא א"ל גדא פוק תא — זה דומה לאבב ביזיינא שפירשנו בע' בב.
<b>הערוך ערך זיין</b>
כיפה — ר"מ מחייב במזוזה — פירוש זו כיפה האמורה כאן פתוחה מארבע רוחותיה אלא מסוכתה כפופה כמו קשת ועומדת על ד' רגלים. ר"מ מחייבה במזוזה, שאומר שהיא כמו בית וראויה לדירה, וחכמים פוטרין — שאינה ראויה לדירה ושוין שאם יש ברגלה י' טפחים — הואיל וגבוהה כל כך ראויה לדירה וחייבת במזוזה, אמר אביי הכל מודים כל היכא דהכיפה רחבה ד' טפחים ואין ברגלה ג' — ולא כלום — דכל דכפחות מג' כלבוד דמי, ואפילו אויר ליכא הכא, יש ברגלה ג' ואין רחבה ד' טפחים — ולא כלום — דכל פחות מד' לא הוי מקום, כי פליגי — דיש ברגליה ג' ורחבה ד' ואינה גבוהה י' ויש בה לחוק ולהשלימה לי' — ר"מ סבר הואיל ויכול לחוק רואין כמה שחקוק ומושלם לי' ונחשוב הרגלים אע"פ שאינן מגיעין לי' כמו שמגיעין לי' דמו והוי כמו שיש ברגליה י' וחייבת, ורבנן סברי אין חוקקין להשלים — עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר רואין ומר סבר אין רואין, אבל אם יש בעלית כפיפת הכיפה ממנה ולמטה י' טפחים דכולי עלמא אע"פ שאין ברגליה אלא ג' נחשבים כמו שהן י' וחייבת — זה פי' הגאון בעירובין.
<b>הערוך ערך כף יא</b>
<h2>דף יב.</h2>
כי סליק ר' אבא מימי פירשה — פירוש מקומות.
<b>הערוך ערך ימי</b>
<h2>דף יג.</h2>
דבר אחד יש לי וקלקנתוס שמו — פי' בלעז ויטריאולו, ובלשון ישמעאל אלזאג.
<b>הערוך ערך קלקנתוס</b>
<h2>דף יג:</h2>
נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו, ואמרי לה ימשמש במעשיו — פי' ימשמש מעיקרא שיהא זהיר מהחטא או אם חטא יפשפש מעשיו ויחזור בתשובה לפני בוראו שיזכה לחיי עד. "וימשש לבן" (בראשית ל"א, ל"ד) תרגום ופשפש לבן, וכן "ויחפש בגדול החל" (שם מ"ד, י"ב).
<b>הערוך ערך פשפש א</b>
<h2>דף יד:</h2>
גרמידא — "גמד ארכה" (שופטים ג', ט"ז) תרגומו גרמידא.
<b>הערוך ערך גרמד</b>
"אלפים בת יכיל" (מלכים א' ז', כ"ו), בת כמה הוי — ג' סאין, דכתיב "מעשר הבת מן הכר" (יחזקאל מ"ה, י"ד). דהוה להו ו' אלפי גריוי — פי' גריוא מדה.
<b>הערוך ערך גריו</b>
כחוט הסרבל — פי' חוט כפול ועב מן "כפיתו בסרבליהון" (דניאל ג', כ"א).
<b>הערוך ערך סרבל</b>
מאי טעמא קא הדר ביה משום דר' יוסי נמוקו עמו — פי' כל תורתו סדורה בפיו כלומר כל תורתו ברורה גמרא (מסורת) [מסודרת] בידו.
<b>הערוך ערך נמק</b>
<h2>דף טו.</h2>
וכן בנקע שהוא עמוק י' טפחים — פי' בקיעות של שדות כעין גומות.
<b>הערוך ערך נקע</b>
דירה שתשמישה לאויר — פי' אויר — תרביצא.
<b>הערוך ערך אויר</b>
ההוא ברקא דהוה בי בר חבו — פי' בנין כמין תא, דהוה בי בר חבו ע"פ המבוי, וחלקו בו אביי ורבא כל שנותם, ומפורש בהמוכר את הבית (בבא בתרא ס"א ע"א).
<b>הערוך ערך ברקא ג</b>
מטמא משום גולל, ר' מאיר מטהר — פי' גולל — כסוי הקבר, דופק — אבנים מכאן ומכאן כמו הכתלים והמת נתון באמצע והגולל עליהם, כדתנן באהילות פ' שני (מ"ד) הגולל והדופק מטמאין במגע ובאהל ואין מטמאין במשא, ר' אליעזר אומר מטמאין במשא, ר' יהושע אומר אם יש ביניהן עפר קברות — מטמאין במשא, ואם לאו — אין מטמאין במשא. איזהו דופק — את שהגולל נשען עליו, אבל דופק דופקין — טהור, פי' דופק דופקין — הסמך שמסמיך הדופק.
<b>הערוך ערך גלל א</b>
<h2>דף טו:</h2>
מקיש יציאה להויה — "והלכה" — "והיתה".
<b>הערוך ערך הויה</b>
שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בגמלין, (באכופין) [באוכפין], בעביטין — פי' אוכף של עצים נתון על המרדעת של חמור כדי למנוע חיכוך המשאוי ע"ג החמור, ובלשון ישמעאל נקרא לכאף.
<b>הערוך ערך אכף</b>
<h2>דף טז.</h2>
בגמלין באיכופין בעביטין — פי' כמו "כר הגמל" (בראשית ל"א, ל"ד) תרגומו בעביטא דגמלא.
<b>הערוך ערך עבט ב</b>
בשליפין בקנים ובקלחות — פירוש כמו קלח של כרוב, קלחים של ירקות שנתעבו ונתקשו ונעשו יבשין.
<b>הערוך ערך קלח א</b>
<h2>דף יז.</h2>
ארבעה דברים פטרו במחנה. מביאין עצים מכל מקום, ופטורין מרחיצת ידים, מדמאי, ומלערב — פי' בגמרא.
<b>הערוך ערך ארבע</b>
הזמי והיגי — פי' הזמי — סנה, היגי — קוצים.
<b>הערוך ערך הזמי</b>
<h2>דף יז:</h2>
המוציא מת מוטל באסרטיא — מפנהו לימין אסרטיא או לשמאלה — פירוש אסרטא כמו אסטרט של מעלה.
<b>הערוך ערך אסרט</b>
ומשתכחא כי קורטא בכורא — פירוש קורטא, מלשון קורט של לבונה.
<b>הערוך ערך קרט ב</b>
עושין פסין לביראות — פי' קרשי עץ.
<b>הערוך ערך פסגא</b>
עושין פסין לביראות, ד' דיומדין נראין כח' — פירוש דיומדין ב' עמודין.
<b>הערוך ערך דיומד</b>
וביניהן כמלא ב' רבקות של ג' ג' בקר — פירוש רבקה — צמד פרות שעומדות ביחד ג' או ד' לדוש. פ"א לרבקה — לפטומה מלשון "עגלי מרבק" (ירמיה מ"ו, כ"א). ועגלים מתוך מרבק" (עמוס ו', ד') תרגום מגו רבקה.
<b>הערוך ערך רבק</b>
<h2>דף יח.</h2>
רבי יהודה אומר עד בית סאתים — פירוש מקום שראוי לזרוע בו סאה נקרא בית סאה, לזרוע בו סאתים נקרא בית סאתים, והוי חמשה אלפי גרמידי בתבריתא, דילפינן (לקמן כ"ג ע"ב) מחצר המשכן דהויא ה' אלפי גרמידי דכתיב "ארך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים" (שמות כ"ז, י"ח), חמשים פעמים מאה הוי חמשה אלפי גרמידי.
<b>הערוך ערך בית סאה</b>
ולקרפף — פי' מקום שמוקף מחיצות בלא קירוי כמו חצר.
<b>הערוך ערך קרפף</b>
דיר או סהר או חצר — פירוש כמו סהר לשון היקף והוא חצר שאין לה תקרה.
<b>הערוך ערך סהר</b>
"ויבן ה' אלהים את הצלע" (בראשית ב', כ"ב) חד אמר פרצוף — פי' גוף.
<b>הערוך ערך פרצוף</b>
חד אמר פרצוף וחד אמר זנב — פירוש כל דבר שהוא יתר שאינו כמדת חברו משתנה כמות שהוא ממה שהעולם נוהג קרוי זנב... כי בודאי הדבר מתברר כי לא אמר זנב ממש.
<b>הערוך ערך זנב ג</b>
<h2>דף יט.</h2>
בר מאן דבעיל גויה ומשיך ליה ערלתיה ולא מבשקר ליה — פירוש ולא ניכר הברית, "ולבקר בהיכלו" (תהלים כ"ז, ד') תרג' ולבשקרא בהיכליה.
<b>הערוך ערך בשקר</b>
תני רבה בר מרי בדבי ר' יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנם ועולה עשן מביניהן, וזו היא ששנינו בפ' לולב הגזול (סוכה כ"ט ע"ב) ציני הר הברזל, וזו היא פתחה של גיהנם — פירוש צינין — דקלים קטנים.
<b>הערוך ערך צני</b>
<h2>דף יט:</h2>
אלא מאי גורדייתא דקנה — היינו אילן — פירוש עיקר של קנים שמחובר בקרקע ויש בו קנים הרבה המדובקין זו בזו כגון אילן.
<b>הערוך ערך גרד ג</b>
<h2>דף כא.</h2>
מטפס ועולה מטפס ויורד — פירוש כגון מקפץ ומנתר. וי"א מסתרך מלשון "שממית בידים תתפש" (משלי ל', כ"ח).
<b>הערוך ערך טפס ג</b>
אין בורגנין בבבל — כבר פירשנו בע' בדק. פ"א בתים שעושין מחוץ לעיר בפחות פחות מע' אמה ושירים ושם מוכרים מזונות לעוברים ושבים ובלעז בורגנו, מגדל בלשון ערבי בורג.
<b>הערוך ערך ברגן</b>
איכא דאמרי, א"ר ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין ולא פסי ביראות לא בבבל ולא בחו"ל — פי' בורגנין — כמו שובכין עשויין לשדות לאצור בהן תבואה, ומקום שמצויין בדקי דמיא, דזמנין דסלקי ושטפי להו — לא עבדי, וכן אי חיישי משום גנבי לא שבקי פירי בבורגנין, הילכך בבבל דשכיחי בדקי דמיא ובחו"ל דשכיחי גנבי לא עבדי בורגנין פסי ביראות, נמי בבל שכיחי מיא בכל מקום לא צריכי להשקות ממימי ביראות, ובחו"ל נמי לא שכיחא מתיבאתא ולא צריכי רבים למיתי לפרקא במקום עולי רגלים.
<b>הערוך ערך בדק ב</b>
"מגילה עפה" (זכריה ה', א') — [פי' עפה — כפול] תרגום כפול — עיף.
<b>הערוך ערך עףגג</b>
<h2>דף כא:</h2>
שמא תאמר אבד סברם ובטל סיכויים ת"ל "הדודאים נתנו ריח" — (שה"ש ז', י"ד), פי' סבר שאנו סוברים שהקב"ה מחזירן לנו... "לתת לכם אחרית ותקוה" (ירמיה כ"ט, י') תרגום סוף וסיבור, "ישכון בטח" (משלי א', ל"ג) תרג' ישרי בסברא.
<b>הערוך ערך סבר א</b>
"ועל פתחינו כל מגדים" (שה"ש ז', י"ד) אלו בחורות ישראל שמוגדות פתחיהן לבעליהן — כלומר שמושכות בתוליהן עד שבאות לבעליהן וכך הוא אומר "ומלאו כמזרק כזויות מזבח" (זכריה ט', ט"ו), כלומר שמלאות דם בתולים. פ"א שלא בא עליהן אדם קודם בעליהן ולא הגידו אותו מקום אלא לבעליהן, אבל בנות אומות העולם רובן יבאו לבעליהן בעולות. יש ששונין אותו דעירובין מנידות [מגידות] ומפרש שאומרות לבעליהן מתי הן נדות.
<b>הערוך ערך גדגב</b>
לכפיפה — פי' קופות שעושין מן הגמי ומכל הנצרים וכגון מיני ערבה ויש עוד קפיפה בק' ואחד הוא.
<b>הערוך ערך כפפה</b>
לדרוש על כל קוץ וקוץ — פי' על כל כתר וכתר.
<b>הערוך ערך קץגה</b>
<h2>דף כב.</h2>
מי שלימו להו קרמי באגמא — פי' עשב כדאמרינן קרמא דאגמא.
<b>הערוך ערך קרם ה</b>
כלל אמר ר' שמעון בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר ומוקצה — פי' האי מוקצה מקום כמו דיר וסהר הוא.
<b>הערוך ערך מקצה א</b>
<h2>דף כב:</h2>
קרקפנא, חזיתיה לרישך ביני עמודי כי אמר ר' יוחנן להא שמעתה — פי' אדם גדול ראיתי ראשך בין העמודים של בית המדרש. פ"א בעל גולגולת גדולה נקראת קרקפנא.
<b>הערוך ערך קרקף</b>
מבוי מפולש — פי' פתוח משני צדדין.
<b>הערוך ערך פלש א</b>
שבילי בית גלגול... ואילו הן שבילי בית גלגול [אמרי דבי ר' ינאי] כל שאין העבד יכול ליטול סאה של חטים וירוץ לפני סרדיוט, איכא דגרסינן כל שאין העובר — ומפרשי לה אחד מעוברי דרכים. פי' בית גלגול — מקום מדרון וכשאדם טעון משאוי אין יכול לרוץ לא ממטה למעלה ולא ממעלה למטה. ס"א בית גד — גד פירושו שבילי מקום מעבר צר, כדמתרגמינן "במשעל הכרמים" (במדבר כ"ב, כ"ד) בשביל כרמיא, ופירוש משעול — מש עול, כשיבא אחד יסור אחד שאין המעבר מכיל שני בני אדם. בית גד — גד מלשון (גידוד חמשה ומחצה) [גידוד חמשה ומחיצה] חמשה (לקמן צ"ג ע"ב) ואמרי דבי ר' ינאי כל שאין העובר יכול ליטול סאה של חטין וירוץ לפני סרדיוט זהו שביל בית גדגד כלומר מקום צר.
<b>הערוך ערך בית גלגל</b>
אם היתה שבילי בית גלגל קא אמרת — פירוש מקום עקום עולה ויורד, והגאון אומר אנו קורין גדגד והוא מקום ידוע וכבר פירשנו בע' בית גלגול.
<b>הערוך ערך גלגל ו</b>
<h2>דף כג:</h2>
איכא בינייהו ריבועא דרבנן — פירוש ריבועא דרבנן דמפרש באידך פרקין (לקמן מ"ט ע"ב) עגולות דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס, וחכמים אומרים מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות, לר' אליעזר דאמר אם היה אורכה יותר על ב' ברחבה אפילו אמה אחת אם היא מרובעת לא שרי לטלטולי בה דכי משחת לה באלכסונא מזוית לזוית אשתכח טפי משנים ברחבה, כר' חנינא בן אנטיגנוס דאמר זה יהיה לכם גבול לזה אתה נותן פיאות ואין אתה נותן פיאות לשובתי שבת, ואילו ר' יוסי דאמר אפי' ארכה כב' ברחבה מרובע דיליף ממשכן דהוה ארכו מאה ורחבו נ' שנמצא ארכו מרובע כב' ברחבו אע"ג דאלכסונן טפי מן ב' ברחבן שרי כרב אחא דאמר המעביר ארבע אמות ברה"ר אינו חייב עד שיעביר הן ואלכסונן, ואמר רב פפא בדיק לן רבא עמוד ברשות הרבים גבוה י' ורחב ד' מי בעינן הן ואלכסונן או לא ופשיטנא מיהא דתני רב חנניה כזה יהו כל שובתי שבת, ובהא אסיקנא הלכה כר"ע והלכתא כר' יוסי ותרוייהו לקולא, דאפילו אריך וקטין ואפילו לא יש בה (לא) שומרה ולא בית דירה שרי.
<b>הערוך ערך רבע א</b>
<h2>דף כד.</h2>
ניטע רובו הרי הוא כחצר ומותר. אמר [רב] יהודה אמר אבימי והוא שעשויין אצטבלאות אצטבלאות — פירוש שורות שורות הרי הוא כחצר דאין מונעין ממנו דריסת הרגל, דהא יכולין להלך בין שורות האילנות, אבל אם אין עושין שורות שורות אין יכולין להלך בין האילנות הוי כמו שנזרע ואסור. פ"א עיקר המלה אורוות סוסים הוא בל"י ופירושו כי נוטעין האילנות זה בצד זה כגון העמדת סוסים בתוך אורוותיהן זה בצד זה, ואסיקנא אע"ג דאינה עשויה אצטבלאות מותר כרב נחמן.
<b>הערוך ערך אצטבלא</b>
<h2>דף כה.</h2>
האי מאן דשדא ליפתא בפילי ארעא דגר... לא קנה — פילי היינו פלחי כדפרשינן בערך שלפני זה.
<b>הערוך ערך פלגג</b>
ואתא ישראל אחרינא ורפיק ביה — פירוש חופר.
<b>הערוך ערך רפק</b>
<h2>דף כה:</h2>
הכא במאי עסקינן דעבידא כי ארזלא — פירוש ערסלא כדמתרגמינן "כמלונה במקשה" (ישעיה א', ח') כערסל מבתותא [במקשיא], והוא חבלים מתוחים מאילן לאילן כמין מטה לשכב עליה השומר בלילה ולישב תחת צילה ביום ותחתיה פתוח כולו.
<b>הערוך ערך ארזלא א</b>
חצר מ"ט מותרת — דאיכא גיפופי — פירוש שנשאר מעט מכאן ומעט מכאן מן הכותל של חצר דחשיבי כפסין. "ועשית לו מסגרת טפח" (שמות כ"ה, כ"ה) תרגום ירושלמי גיפוף פשך.
<b>הערוך ערך גףגב</b>
אפדנא — פירוש אפדנא — חצר.
<b>הערוך ערך אפדנא</b>
אשיתא — פירוש כותל.
<b>הערוך ערך אשיתא</b>
אמר רב פפא משום דאתו ממולאי אמריתו מילי ממולייתא — פירוש גאון זה נאמר על אדם גדול מפני שהוא גדול מדבר גדולות. פ"א משום שאתם מבית עלי שהן חתוכי שנים תאמרו דברים חתוכים שאין להן ראש ואין להם טעם.
<b>הערוך ערך מלגז</b>
ההוא אכורנקי דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה — פירש כורנקי — נטיעה, כדגרסינן (תענית י"ד ע"ב) איזו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אכורנקי של מלכים ויש מפרשים אבורנקי ובע' כ"ף יש מהן.
<b>הערוך ערך אכורנקי</b>
ההוא כוורנק דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה — פירוש אילן ששותלין כשנולד האדם לצרכו בבוסתנא.
<b>הערוך ערך כוורנק</b>
ההוא כוורנק דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה — בוסתני — גינה של אילנות.
<b>הערוך ערך בסתן</b>
<h2>דף כו.</h2>
האי מחיצא דארדכלי לא שמה מחיצה — "בני שלמה ובני חירום" (מלכים א' ה', ל"א) תרגומו ארדיכלי שלמה וארדיכלי חירם. "לחרשי העץ ולבנים" (מלכים ב' י"ב, י"ב) תרגום לנגרי אעיא ולארדיכליא.
<b>הערוך ערך ארדכל</b>
מעריב לכולה מחוזא ערסתא ערסתא — פירוש שכונות שכונות ולא לכולם ביחד. פירוש בלעז ערסא — ריוני, והיא גדולה מן השכונה ושכונה בלעז קונטרדא.
<b>הערוך ערך ערס ה</b>
רבה בר אבוה מערב לכולא מחוזא ערסתא ערסתא משום פירא דבי תורי — פירוש מחוזא היה מג' צדדים חומה ומצד רביעי לא היה לה חומה אלא חריץ שרובצין בו הבהמות. ואותה פירא מחיצה העשויה לנחת היא להרביץ בה הבהמות ולא חשיב לה מחיצה.
<b>הערוך ערך פרא ב</b>
<h2>דף כו:</h2>
מאי ערקבלין אמר ריש לקיש אצוותא חרזייתא דדיקלא — פירוש אלו הן ירקות שיוצאין בהן בפסח והן יוצאין סביב הדקל. ורב האי גאון פירש צמח עבה מאוד ויש בו כמו ראשי המחטין (ומחרז) [במחרז], והוא אטן בלשון ישמעאל.
<b>הערוך ערך אצווא</b>
בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח — ירושלמי אמר ר' יסא לפי שאין הגוף ניזון מהן. א"ר לוי שהן מין קללה, פירוש המים — על דור המבול, והמלח — בסדום.
<b>הערוך ערך מי</b>
<h2>דף כז.</h2>
ר' יהודה אומר אף בבית הקברות מפני שיכול לחוץ ולאכול — גמ' (לקמן ל' ע"ב) תנא מפני שיכול לחוץ בשידה תיבה ומגדל — פי' מחיצה.
[הערוך חץגא]
אלא מרכב גברא דאכפא, דבהדי דרכיב מנח ידיה עליה, ותנן בתוספתא בכלים (ב"ב פ"ב) האיכוף מטמא מושב, (והתפוס) [והתפות] שלו מטמא מרכב, ושאר כל התפיות שבצדדין אם היו רחבות טפח — טמאין — ויש מפרשים התפיות — הזונות והם העצים הנתונים עליו שמאחור ושמלפנים כדכתיב "והזונות רחצו" (מלכים א' כ"ב, ל"ח). והם עצי המרכב שנטפו מן הדם, פירוש האיכוף — העץ שהוא אחורי הסרג (והתפוס) [והתפות] העץ שלפניו שאוחז בידו בעת שעולה לרכוב — זה פירש ר"ח ז"ל. ור' נסים ז"ל פירש, והקשינו למאן דסבר דמרכב היינו מושב דהא באורייתא כתוב מרכב וכתיב מושב (דאמר) [דאלמא] מרכב לאו היינו מושב ואינו איכוף אלא גברא דאוכפא דבהדי דרכיב מחית ידיה עליה והוא הסרגה שהוא סומך בו כשהוא רוכב על הסרגה או על האיכוף ונקרא גברא דאוכפא.
<b>הערוך ערך אכף</b>
היו לוקחין ציר בכסף מעשר אמרו לו שמא לא שמעת אלא כשקרבי דגים מעורבין בהן, אפילו תימא ר' יהודה בן גדוש לא קאמר אלא בציר בשומנא דפירי — פירוש כשכובשין הדגים ומאצצין ודוחקין ומצירין אותו לחלוח היוצא מהן נקרא ציר.
<b>הערוך ערך צרגח</b>
<h2>דף כז:</h2>
א"ר יוחנן מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא אובילנא מאניה לבי מסותא — מסותא — מסחותא, ח' מובלעת והוא המרחץ.
<b>הערוך ערך מסותא</b>
<h2>דף כח.</h2>
אכל פוטיתא — לוקה ד', וסימנך תאל"ס — פירוש ת' — תאכלו "ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו", זה הפסוק בדגים (ויקרא י"א, י"א) וכתיב בשרצים (שם מ"ג) "אל תשקצו את נפשותכם בכל השרץ ולא תטמאו בהם", הוו להו תרי א' — אל תשקצו, ב' — לא תטמאו, וכתיב "השרץ השרץ" (שם) סתם לא שנא דים ולא שנא דיבשה. הני ג' דויקרא בסוף ויהי ביום השמיני. ס' — במשנה תורה בפרשת ראה אנכי "וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו" (דברים י"ד, י'). פירוש פוטיתא — דג טמא והוא גיריתא. נמלה לוקה חמש כולם בפרשה אחרונה דויהי ביום השמיני, ואלו הם "לא יאכל" (ויקרא י"א, מ"א) "לא תאכלום" (שם מ"ב) "אל תשקצו" (שם מ"ג) "לא תטמאו" (שם) "ולא תטמאו" (שם מ"ד).
<b>הערוך ערך פטיתא</b>
בפעפועין ובחלגלוגות — ירושלמי (פאה פ"ח ה"ד) פעפועין הן קקולי, ויש בהן מליחות.
<b>הערוך ערך פעפועין</b>
פעפועין וגודגדניות וחלגלוגות מערבין בהן — ירושלמי (פאה פ"ח ה"ד) בעון קומי היידן אינון. אמר לון קקולי והנדקוקי ופרפחיני, פירוש בלשון ערבי אלפרפחין ובלעז פורקקלי.
<b>הערוך ערך חלגלגות</b>
בפעפועין ובחלגלוגות ובגדגדניות — פירוש פעפועין — ירקות ויש בהן מליחות והוא ירק שעושין ממנו שמן ובלשון ישמעאל קאקלי. ובחלוגלוגות — בלשון ישמעאל אלרגלה ותיסמא איצא פרפחין — ר' נסים ז"ל, כדאמרינן בראש השנה (כ"ו ע"ב) ובמגילה (י"ח ע"א) לא הוו ידעי רבנן מאי חלוגלוגות, יומא חד שמעוה לאמתא דר' דחזיתיה לההוא גברא דהוה קא מבדר פרפחיניה, אמרה לו עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך, ועד עכשיו נקרא פרפחין והוא אלרגלה בקלה ובגדגדניות, והתניא גדגדניות מרובי בנים יאכלו, חסוכי בנים לא יאכלו, ואם הוקשו לזרע אפילו מרובי בנים לא יאכלו ומסקנא כי קאמר רב בהנדקוקי מדאי — פירוש גדגדניות — הן הינדקוקי, וחסוכי בנים לא יאכלו שהן ממעטין את הזרע, ואם הוקשו לזרע אפילו מרובי בנים, לא יאכלו, ובסוף פאה ירושלמי (פ"ח ה"ד) גדגדניות — הינדקוקי, ולשון ישמעאל הן, והן עשב שאוכלין הגמלים ולא יאכל אדם אותם אלא ע"י הדחק, ויש מפרשים קוליינדרו כמו כזרע גד.
<b>הערוך ערך גדגדניות</b>
חסוכי בנים לא יאכלו — פירוש לשון חיסור כמו "לא חשכת את בנך" (בראשית כ"ב, ט"ז).
<b>הערוך ערך חסך</b>
כשות וחזין מערבין בהן ומברכין עליהן בורא פרי האדמה — פירוש חזין דדברא דזרעי ליה אדעתא דשערי דלא גמרי פירי — שהכל, ודגנונייתא דזרעי ליה אדעתא דחזין והוא גמר פירי — בורא פרי האדמה.
<b>הערוך ערך חזין</b>
השחלים והגרגל שזרען לירק מתעשרין זרע וירק — גרגר היינו גרגל דלעיל יש ספרים שכתוב בהן גרגל ויש ספרים שכתוב גרגר כבר פירשנו בע' ארות.
<b>הערוך ערך גרגל, גרגר</b>
<h2>דף כח:</h2>
בדגנוניתא — פירוש גן ממש.
<b>הערוך ערך גןגא</b>
כפניות נלקחות בכסף מעשר ומטמאות טומאת אוכלין — פירוש פרי של תמר שאינו מתבשל לעולם ועוד מפורש בע' נסן.
<b>הערוך ערך כפניות</b>
כי תניא ההיא בדניסני — פירש בהלכות גדולות (ברכות פ"ו דף ז') כפניות דניסני דקרו להו (גופרי) [כופרי] מברכין עליהן בורא פרי העץ, וכיון דלא עבדי פירא אחרינא היינו פיריהו. וסיוע להדין פי' הא דפסחים (נ"ב ע"ב) ר' אילא קץ כפנייתא דשביעתא, ואסקינן ר' אילא בדניסני קץ דעלמא הן גמר פריו ולאכלה קרינן ביה. פ"א כפנייתא הם פרי של דקל זכר וכשהן קטנים נאכלין ויש בהן טעם תמרים אבל לא כתמרים שהן מתוקין אלא טעם אכילה בלבד ולכשיגדילו לזמן מועט יופסדו מליאכל, אבל מהנים לדרך אחרת כיצד, יתברך שם בורא כל העולם כרצונו כך ברא את הדקלים זכר ונקבה ובלעדי השני האחד לא יצליח, והיאך הוא מעשיהן בהגיע זמן הדקל הנקבה ומשלחת המכבדות שלה עם תמריה ועדיין התמרין הן כעדשים, מביאין הכפניות ומסביכין בעוקץ ידה מהן ומזהמין אותן וכורכין לה אגד והמכבדות של תמרה מצליחות ומוציאה פירות נאין ובלבד שלא תאחר זמנן אפילו יום אחד שאם תשהא הרכבת דקל יום אחד יפסדו פירות הדקל, ואותן התמרין שאיחרו בלא הרכבה לא יצליחו, ואם יצטרכו הדקלים הרכבה יום י"ד בניסן, על שהקב"ה חס על ממונן של ישראל והדבר ידוע שצריכין הרכבה באותו יום י"ד וידוע שאם יעבור זמן אפילו יום אחד יופסדו, לפיכך אלופינו הורונו במאירת עיניים (פסחים נ"ה ע"ב) מרכיבין דקלים כל היום יום שמקצתו מותר ומקצתו אסור, וזהו טעמו בתוספתא דפסחים (פ"ג) מרכיבין דקלים בערבי פסחים כל היום.
<b>הערוך ערך נסן</b>
פגי ביתוני ואהיני דטובניא — פי' מקומות.
<b>הערוך ערך פגגג</b>
אהיני דטובינא — ופירוש אהיני פרי של תמרים שאינן מבושלין.
<b>הערוך ערך אהין</b>
שלקו או טיגנו איכא בינייהו.
<b>הערוך ערך טגן</b>
קורא — רב יהודה אומר בורא פרי האדמה, ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו — פירוש קורא ראש הדקל כשהוא רך.
<b>הערוך ערך קרגד</b>
שיננא — פי' מחודד בתלמוד מלשון "חץ שנון" (משלי כ"ח, י"ח) וי"א גדול השינים.
<b>הערוך ערך שןגד</b>
צנון — נטעי אנשי אדעתא דפוגלא — פירוש פוגלא — צנון.
<b>הערוך ערך פגלא</b>
כמלוא איזולתא דאיכרי ואמרי לה כמלא מהולתא — פירוש איסורייתא והן חבילות של הוצין שקושרין אותן האיכרין הן עובדי האדמה.
<b>הערוך ערך אזל</b>
מערבין בקליא — פירוש קליא הוא עשב שורפין אותו ונותנין אותו בבורית ורוחצין ידיהן כמו "קלם מלך בבל" (ירמיה כ"ט, כ"ב), ואלו הירקות ירקות שדה הנאכלין הן, ולפיכך אמרו מערבין בהן, וכמה מלא היד.
<b>הערוך ערך קליא</b>
<h2>דף כט.</h2>
אמרי אביי והוא דיתיב אבי תפי ועביד תוך תוך — פירוש כשמתבשלת הקדרה בטוב זועקת תוך תוך.
<b>הערוך ערך תךגג</b>
ליטרא ירק ועוכלא תבלין — בס"ג דפ' המוכר את הספינה (ב"ב צ' ע"א) מפורש כמה עוכלא אחד מחמשה ברובע הקב והקב ששה ביצים והוא ביצה וחומשא דביצה.
<b>הערוך ערך עכל א</b>
כאן בעלין כאן באמהות — פירוש ראשי בצלים גדולים ומניחין בארץ לעשות מהן זרע.
<b>הערוך ערך אםגג</b>
<h2>דף כט:</h2>
ולא אמרן אלא דלא אפציל זרתא זרתא, אבל אפציל זרתא זרתא — פירוש אם הוציא עליו דמיפצלי זרת זרת. ויש שגורסין איבצל זרתא ודוגמתו בפ' האומר לחבירו בגמ' המקדש את האשה ואמר כסבור (קדושין ס"ב ע"ב) מאי משמע דהאי אגם לישנא דבוצלנא הוא וכולן לשון פיצול הוא, ועל שם כך נקראו בצלים שממהרים לצמוח ולבצול מעצמן.
<b>הערוך ערך פצל</b>
ת"ר לא יאכל אדם בצל מפני נחש שבו — פירש רב שרירא גאון ז"ל שמענו שזה הנחש הוא קנה כגון המקל שישנו באמצע הבצל כשיגדל ויטה ליבש והוא גבעול שלו, ויש לאותו קנה ראש כראשו של נחש וחם הוא מאוד מפני שממנו יצא הזרע וכל זרע חם הוא, כך שמענו שזה הוא הנחש שאמרו לא יאכלנו אדם ואף לא יאכל את הבצל ששייר בארץ להוציא ממנו זרע ועמד בו הנחש הזה מפני שיצא מתורת מאכל ונהיה כמין סם, אבל שאר בצלים שלא נשתהו בקרקע להוציא מהן זרע או שנשתנה אלא שלא נתקשו והגיעו לזאת אין נמנעין מהן.
<b>הערוך ערך נחש א</b>
גריוא — פירוש גריוא — מדה.
<b>הערוך ערך גריו</b>
שתיתא — פירוש לוקחין תבואה שלא הביאה שליש ומייבשין אותה בתנור ועושין מאכל מן הקמח. פ"א בערך קלי.
<b>הערוך ערך שתית</b>
תרי שרגושי גיסני — פי' מדה ידועה שהיתה בפומבדיתא.
<b>הערוך ערך שרגש</b>
אמר אביי תרין כוני דפומבדיתא — פי' חופן... פירוש מדה.
<b>הערוך ערך כןגג</b>
הני כוסאני מעלו לליבא — פירוש רגילין לבשל חיטין ופולין ולועסות אותן ולתת בהן צימוקים וקרויין כיסני והן שאמר רב חסדא הני כיסני מעלו לליבא.
<b>הערוך ערך כסן ב</b>
כפויי דרעיא בניסן, ויש שגורסין כבויי — והן זבלים של שור מרעה.
<b>הערוך ערך כףגט</b>
סגייני דערבתא ניכביב ויכול — פירוש עלין של עץ ערבה.
<b>הערוך ערך סגייני</b>
ליתי בישרא דאטמא דדיכרא דימינא... וליתי סוגייני דערבתא נכבב וניכול — פירוש יצלה הבשר שעליו ויאכל.
<b>הערוך ערך כבגד</b>
וניכול ונשתי בתריה חמרא מרקא — פירוש מזוג במים. פ"א השוקט על שמריו כדכתיב "ושקט הוא על שמריו ולא הורק מכלי אל כלי" (ירמיה מ"ח, י"א). פ"א יין המורק וצלול.
<b>הערוך ערך מרקא א</b>
הני פרסאי אכלי טבהק בלא נהמא — פירוש בשר צלי.
<b>הערוך ערך טבהק</b>
<h2>דף ל.</h2>
עוג מלך הבשן פתחו כמלואו — פירוש כשמת עוג אם פתח כמלואו וחושב להוציאו ממנו מטהר שאר פתחי הבית, ואם לאו כל הפתחין טמאין.
<b>הערוך ערך פתח א</b>
הדומי נהדמיה — "וישסעהו כשסע הגדי" (שופטים י"ד, ו') תרג' והדמיה כמה דהדמין גדיא, "וינתחה לעצמיה" (שם י"ט, כ"ט) והדמה לאיבריה.
<b>הערוך ערך הדם</b>
<h2>דף ל:</h2>
אמר להן אבל — פירוש אבל — אמת, ותרגום "אבל שרה אשתך" (בראשית י"ז, י"ט) — בקושטא.
<b>הערוך ערך אבל א</b>
אהל זרוק הוי אהל — פירוש הוא שדה תיבה ומגדל שהרי נושאין את האדם כשהוא בתוכן, ר' דמטמא סבר שמיה אהל, וכמו שהאהיל עליו ועל הקבר דמי, ור' יוסי דמטהר סבר לא שמיה אהל ולא האהיל על הקבר.
<b>הערוך ערך אהל</b>
<h2>דף לא:</h2>
אסימון — פירוש אסימון כסף שאין עליו צורה מלשון סומא שאין לה עינים ובל"י קורין לכסף ולכלי כסף אסימי.
<b>הערוך ערך אסימון</b>
<h2>דף לב.</h2>
עד שיכלו כל מעות שבשופר — פירוש (גם זו) תיבה שנותנין בה מעות.
<b>הערוך ערך שופר</b>
<h2>דף לב:</h2>
קלילא — "טוב מעט בצדקה" (משלי ט"ז, ח') תרגום טב קליל בצדקתא. "יוקח נא מעט מים" (בראשית י"ח, ד') תר"י קליל מיא. "מעט צרי ומעט דבש" (שם מ"ג, י"א).
<b>הערוך ערך קלגא</b>
<h2>דף לד:</h2>
נתנו בראש הקנה או בראש הקונטס — פירוש קורות של עץ כגון עמודים הן ובלעז שמו קנטו. ס"א. קונדס.
<b>הערוך ערך קנטס</b>
בזמן שהוא תלוש ונעוץ — "סולם מצב ארצה" (בראשית כ"ח, י"ב) תרג' סולמא נעיץ בארעא, "וחניתו מעוכה בארץ" (שמואל א' כ"ו, ז') תרג' נעיצא.
<b>הערוך ערך נעץ</b>
פולמוסא — פי' חיל.
<b>הערוך ערך פולמוס</b>
פוקו כבשו כבשי באגמא — פירוש היה קרוב למקומם אגם שיש בו קנים צומחים, אמר להם צאו וכופו הקנים בקרקע ושימו עליהם אבנים גדולות שכובשין אותן בקרקע ולמחר נשב עליהן.
<b>הערוך ערך כבש ד</b>
האטדין וההגיין — מין אילן הן — בפסוק דויהי אומן את הדסה תרג' (אסתר שני ב', ז') "נעצוץ" הגתא.
<b>הערוך ערך הגה</b>
הקנים והקידין והאורבנין — מין ירק — פירוש קידה לבנה קושטו בלעז ויש לו ריח טוב. קידין מן "וקדה חמש מאות" (שמות ל', כ"ד) והיא קציעה.
<b>הערוך ערך קדה</b>
כאן בעזרדין כאן בשאין עזרדין — פירוש מתניתא בקנים שהן חזקים (מין) [כמין] אילן ואם יבא להשתמש בהן כיון שהן חזקין ואין יכול לנטותן וליטול העירוב שעל ראשן גזירה שמא יקטום, כי קאמינא בקנים דקים שאינן עזרדין שהן כמין ירק ונוחין להרכיבם ולנטותן ולא אתי לקטמן דהני לאו מין אילן הוא ולא גזרו בהן רבנן.
<b>הערוך ערך עזרד</b>
אארא דליבני — פי' לבנים סדורים אחד ע"ג חברו ואינן בנויין וכל דבר שסדור זה ע"ג זה בל"פ קורין אארא.
<b>הערוך ערך אארא</b>
<h2>דף לה.</h2>
חוץ ממסר הגדול — "וישם במגרה" (ש"ב י"ב, ל"א) ומסר יתהון במסרין, "מגררות במגרה" (מ"א ז', ט') תרג' ממסרין במסרין.
<b>הערוך ערך מסר</b>
הרי זה חמר גמל — פירוש נעשה המערב שאינו יכול להלך לפניו ולא לאחריו מפני שדרך החמור בהנהגה ודרך גמל במשיכה, ומי שיש לו חמור וגמל ונתן החמור מאחוריו למושכו והגמל לפניו להנהיגו, לא זה מהלך במשיכה ולא זה בהנהגה, נמצא האדם שביניהן יושב בלא הליכה, לפיכך עשו כמו משל זה שאין לו רשות להלך כמו חמר גמל.
<b>הערוך ערך חמר א</b>
לא צריכא דבעי מרא וחצינא — "חרש ברזל מעצד" (ישעיה מ"ד, י"ג) תרג' נפחא מברזלא חצינא, וכן תרג' "מעשה ידי חרש במעצד" (ירמיה י', ג') עובד ידי נגר בחצינא.
<b>הערוך ערך חצן ב</b>
<h2>דף לו.</h2>
לגין טבול יום שמילאהו — פירוש לגין טמא שהטבילו ועדיין לא העריב שמשו נקרא טבול יום.
<b>הערוך ערך לגין</b>
<h2>דף לו:</h2>
הא בפרהגבנא, הא — במרי מתא — פירוש פרהגבן שבא לענוש בני אדם או לגבות המס הרי הוא בורח מלפניו, כן משנתינו שנוייה באו גוים למזרח עירובו למערב.
<b>הערוך ערך פרהגבן</b>
הא — במותיב פרקי, הא — במקרי שמע — פירוש שיושב וקובע פרק ומלמד תורה, כך שנינו בא חכם מן מזרח עירובו למזרח שרוצה ללמוד ממנו. במקרי שמע — שאין ממנו הנאה שיש אצלן הרבה כמותו שמקרין שמע אלא שהוא מבקש מהן ממון שיתנו לו ורגיל לבוא אצלן ולתבוע ממון לכן בורח ממנו.
<b>הערוך ערך פרק ב</b>
<h2>דף לז.</h2>
תשעה מעשר שני ומיחל ושותה דברי ר"מ. ס"א מתחיל ושותה מיד — פירוש הלוקח יין מבין הכותים אומר ב' לוגין שאני עתיד להפריש תרומה הרי הן בתחתית הנוד וכן המעשר אחריהן, והוא כגון נוד שיש בו ק' לוגין יין והוא בדרך ואין אצלו כלי אחר ושאר יין שבנוד חולין. ורב האי פירש מוהל ושותה כמו "סבאך מהול במים" (ישעיה א, כ"ב).
<b>הערוך ערך חלגא</b>
<h2>דף לז:</h2>
או גלוסקא אחת — פירוש ככר לחם. ס"א קלוסקין.
<b>הערוך ערך גלסק</b>
<h2>דף מ:</h2>
אנא אקרא חדתי אמינא זמן אמר ליה רשות לא קא מבעיא לי כי קא מבעיא לי חובה — פירוש זה שאתה מברך שהחיינו על קישות ודילוע רשות הוא ואינו חובה, אני שאלתי על החובה.
<b>הערוך ערך רשות</b>
דליוה לרטיבא רפסא לי בדוכתיה — פירוש מי שרואה חברו מחפש על עץ לח אומר בדעתו שמא בדעתו להכות אותי מה עסקו, לכך שואל אותו מה עסקך והוא מדקדק אחריו. פ"א רפסא לבי דוכתיה — שמא במקומו דבר טמון.
<b>הערוך ערך רפס א</b>
<h2>דף מא:</h2>
מעשה שבאו מפרנדסין והפליגה (ספינתו) [ספינתם] בים — פירוש שם מקום.
<b>הערוך ערך פרנדסין</b>
פעם אחת לא נכנסו ללמן עד שחשכה — למן הוא נמל הוא מחוז.
<b>הערוך ערך למן</b>
ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו וכו' עד למבעי עליו רחמי — מלפני הקב"ה שיצילהו מהם, דלא ליתי לעבור על דעתו ועל דעת קונו, גוי ורוח רעה, מילתא ידועה היא דמעבירין אותו על דעתו ועל דעת קונו, שאונסין אותו על כרחו לעשות מה שאינו רשאי ולעבור על מצות, וגם דקדוקי עניות מביאין את האדם לידי גזל וגניבה וכזב כדכתיב "פן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי" (משלי ל', ט'), והרשות — שהן משרתי השלטונים שהן תמיד בפחד ואימה ומתייראין על נפשם וחייהם תלויין לנגדן, ואלו ג' ייסורין קשין אפשר שיש להן כפרה דקדוקי עניות וחולי מעים והרשות.
<b>הערוך ערך רשות א</b>
ג' מתין כשהן מספרין ואלו הן חיה וחלי מעים והדרקון — נפוח בטן וחלי מעים עד שימות.
<b>הערוך ערך הדרקון</b>
למאי נפקא מינה — למשמושיה ליה זוודתא — פירוש תכריכין.
<b>הערוך ערך זווד</b>
<h2>דף מב:</h2>
הואיל ותקרת הבית חובטת — פירש ר' נסים כגון שהבית פתוח משני צדדין וכלתה מדתו במקצת הבית תחת התקרה, כגון שהבית כולו מקורה — הרי הוא כד' אמות ומטלטל בתוכו בכולו. ואם תאמר הרי הוא פתוח לצד מערבית וכאלו פרוץ למקום האסור לו קמ"ל רב הונא דתקרת הבית חובטת ראה כאילו תקרה יורדת וסותמת צד מערבי.
<b>הערוך ערך חבט א</b>
<h2>דף מג.</h2>
אי נמי דקא אזיל בקפיצה — פי' ע"י קמיע, פ"א כדאמר בחלק בענין סנחריב (סנהדרין צ"ה ע"א) ג' קפצה להן הדרך, וזה הדבר בנס נעשה. ויש לפרש כגון אדם גבור שיכול לקפוץ למעלה מי' טפחים ויצא חוץ לתחום בקפיצה.
<b>הערוך ערך קפץ ג</b>
<h2>דף מד:</h2>
זיקא — פירוש נודות, כמו "נד" (שמות ט"ו, ח') תר"י זיקא, "וחמת מים" (בראשית כ"א, י"ד) תר"י זיקין דמיא.
<b>הערוך ערך זקגג</b>
רסתקא דמחוזא — פירוש שוק.
<b>הערוך ערך רסתק</b>
<h2>דף מה.</h2>
אספסתא — פירוש אספסתא מאכל בהמה ובלעז פרייני וכן תרג' "אם יגעה שור על בלילו" (איוב ו', ה') יגעה תורא על אספסתיה.
<b>הערוך ערך איספסתא</b>
בבל כעיר הסמוכה לספר דמיא, תרגומא — נהרדעא — פירוש ספר — ארץ העמים הסמוכה לא"י, ועיר הסמוכה לים נמי נקראת ספר כדמתרגמינן "זבולון לחוף ימים ישכן" (בראשית מ"ט, י"ג) על ספר ימיא.
<b>הערוך ערך ספר</b>
<h2>דף מז:</h2>
הנהו דכרי דאתו למברכתא — תרג' "אילים חמשה" (במדבר ז', י"ז) דיכרי חמשא.
<b>הערוך ערך דכר</b>
הנהו דיכרי דאתו למברכתא — פירוש שם כפר.
<b>הערוך ערך מברכתא</b>
תני ר' חייא חרם שבין תחומי שבת — פירוש חריץ.
<b>הערוך ערך חרם ג</b>
<h2>דף מח.</h2>
אוושי — פירוש קול הברה של רבים.
<b>הערוך ערך אווש</b>
<h2>דף מט.</h2>
ואזדא — פירוש יצא והלך כמו "מלתא מני אזדא" (דניאל ב', ה') וכן בכל מקום שיאמר אזדא פלוני לטעמיה.
<b>הערוך ערך אזדא</b>
אלא שנקראין מאנשי ורדינא — פירוש ורדינא מקום ואנשיה ציקנים וצרי עין ומקפידין זה על זה בין ככר גדול לככר קטן.
<b>הערוך ערך ורדינא</b>
<h2>דף נא.</h2>
תהא שביתתינו תותי דיקלא דסביל אחוה — פירוש דקל שסובל אחיו, כגון שהיו ב' דקלים או ג' דקלים סמוכים זה לזה ונטה אחד מהן ונסמך על חבירו. דיקלא דפריק מריה מכרגא — פירוש דקל שפודה בעליו מכרגא, כגון שטוען פירות הרבה שיספיקו דמיהן לשקול בכל כרגא שיש לשלטון על בעליו בשדה ובדקלים.
<b>הערוך ערך דקל ג</b>
זו היא שיבה זו היא ביאה — כבר פירשנו בע' בית בתחלתו.
<b>הערוך ערך שבגג</b>
<h2>דף נא:</h2>
מסכת עירובין
<h2>דף נב.</h2>
תהא שביתתי ביזתא — פירוש מקום היה בתוך התחום של שבת.
<b>הערוך ערך בזתא</b>
רב יהודה בר אשתיתא — פירוש שם אדם.
<b>הערוך ערך אשתיתא</b>
<h2>דף נב:</h2>
אחרים אומרים למקום שרובו נזקר — פירוש הואיל וגופו בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום, הוי ליה רגלו לגבי שאר גופו מיעוטא והיא טפלה לגבי גופו, כי האדם למקום שהוא רובו לשם הוא נזקר.
<b>הערוך ערך זקר</b>
שאין המשוחות ממצין את המדות — פירוש מודד הארץ לחלקה.
<b>הערוך ערך משח ב</b>
כיצד מאברין את הערים — פירוש שבולטין מן החומה אבר אבר כאבריו של אדם שבולטין מן האדם, מאן דתני מעברין באשה מעוברה — שבולט כרסה.
<b>הערוך ערך אבר ב</b>
בית נכנס בית יוצא פגום נכנס פגום יוצא — פירוש העיקר פיגם, והוא כגון שובך העשוי לעופות ואינו אלא בקנים, כדגרסינן בפ' דיני ממונות בשלשה בגמ' מפריחי יונים (סנהדרין כ"ח ע"ב) אימתי חזרתם משישברו את פיגמן, והן כלים שצדים בהם.
<b>הערוך ערך פגם ב</b>
היו שם גדודיות גבוהות י' טפחים — פירוש חתיכות מן הכותל. גמרא מאי גדודיות אמר רב יהודה ג' מחיצות שאין עליהן תקרה. "והרכסים לבקעה" (ישעיה מ', ד') תרג' ובית גידודין.
<b>הערוך ערך גדגה</b>
<h2>דף נג.</h2>
גשרין ונפשות — פירוש בנין כעין שבונין על הקבר ובל"מ שמו "ציון" (מלכים ב' כ"ג, י"ז).
<b>הערוך ערך נפש ג</b>
ועושין אותה כטבלא מרובעת — פירוש בלעז קורין לנסר טבולא.
<b>הערוך ערך טבלא</b>
אנן כמלא מחט סידקית — פירוש מחט דקה שמאחין בה הנקבין שבבגד והסדקין.
<b>הערוך ערך סדק</b>
אנן כי סיכתא בגודא — פירוש כמו שיכולין להכניס יתד בכותל שאין בו חור.
<b>הערוך ערך סךגט</b>
אמר רבא ואנן כאצבע בקירא לסברא. ס"א אוצבתא — פירוש כאצבע בקירא קרושה שלא יכנס בה. א"ר אשי ולשכחה כאצבעתא בבזרא — פירוש כאצבע שישים אדם בתוך זרעים שילך לו מהרה, ס"א כי אצבעתא בקירא — רבב, כשמניח אצבעו לתוכו נעשה גומא וכשמגביה מפעפע ועולה ומתמלאת הגומא כאילו לא נשקעה בתוכה אצבע ולא היתה גומא בתוכה, ולשכחה כאצבעתא בבזרא — פי' ששוקע אצבעו בזרעונים כגון חרדל וכיוצא בהן נראה כאילו עושה גומא וכאשר מרים אצבעו חוזרת ומתמלאת הגומא מיד, כך אנו כשמשלימין המסכתא ומתחילין אחרת מיד שוכחין הראשונה. פירוש כסיכתא בגודא לגמרא — כמו היתד בכותל שאינו מעלה ולא מוריד כך אנו בגמ', פ"א כמו שיכולין להכניס יתד בכותל שאין בו נקב כך אנו לא נוכל להכנס בעמקה של הלכה.
<b>הערוך ערך אצבע</b>
כי אצבעתא בביזרי — כבר פירשנו בערך אצבע.
<b>הערוך ערך בזר א</b>
<h2>דף נג:</h2>
אכוזו תנן או עכוזו תנן — פירשנו בערך הרגז.
<b>הערוך ערך אכוזו</b>
אכוזו — פי' אליתו.
<b>הערוך ערך הרגז</b>
מה גוון טליתך, [אמר להו] כתרדין עלי אדמה — פירוש כאיזה מראה טלית שלך — כתרדין עלי אדמה שירוקין הרבה.
<b>הערוך ערך גוון</b>
תאי דאוכליך חלבא — פי' בואי.
<b>הערוך ערך תאגא</b>
שלוכתי תיכליך לבא — פירוש רצתה לומר שכינתי אוכלת חלבא, אמרה לה שלוכה תיכליך אריא.
<b>הערוך ערך שלך</b>
כירי, תפלה הוית לי — פי' רצתה לומר קירי — אדוני, תפלה הות לי כלומר קורה היה לי ואמרה כירי — עבדי, קורה היתה לי וגנבוה ממני. וכדו הוית — כלומר כל כך היתה גדולה, כדמטי לך עילויה — כלומר אם היו מטין אותך עליה לא היו רגליך מגיעין לארץ.
<b>הערוך ערך כרגו</b>
עלת נקפת בכר — פירוש עלת — אנטל שמעלה בו היין, נקפת — כמו (חולין ז' ע"ב) דם ניקוף, מכה לכד כלומר הגיע לשולי הכד שאין בו יין. יבעון נשרייא ספר אחר ידאון — פי' ילכו התלמידים לביתם או תעדי כתר — היינו מגופה של חבית, כלומר פותחין כד אחרת לשתות התלמידים.
<b>הערוך ערך עלת ב</b>
יבעון נשרייא לקיניהון — פי' בערך עלת.
<b>הערוך ערך נשר ד</b>
כאילפא דאזלא בימא — כלומר שהולך העולת על השכר בכד מלא כספינה בים, "והשיבך ה' מצרים באניות" (דברים כ"ח, ס"ח) ת"י באילפא, וכן "וימצא אניה באה תרשיש" (יונה א', ג').
<b>הערוך ערך אלפא</b>
עשו לי שור משפט, בטור מסכן — פירוש שור — תרגום תור, משפט — תרג' דין, טור — הר, מסכן — דל, כלומר תרדין בחרדל.
<b>הערוך ערך שרגז</b>
גבר פום דין חי — פי' אושפיזנא, תרג' איש — גבר, ותרג' פי — פום, ותרג' זה — דין, נא — חי. "אל תאכלו ממנו נא" (שמות י"ב, ט') תרגמינן כד חי. מה טיבו יש — כפשוטו.
<b>הערוך ערך גבר א</b>
התריגו לפחמין, הרקיעו לזהבין — פי' הכו הפחמין שברו אותם מלשון (לקמן ס"א ע"א) טטרוגי מטטרגי להו. הרקיעו לזהבין — בערו אותן להיות לוחשות כמראה הזהב, ועשו לי בהן שני עופות והן שכוי נקראו כן שהן מגידין בעלטה העתות איזו עת הוא מן הלילה. פ"א התריגו האדימו כאתרוג, הגחלים הרקיעו הוציאו הגחלים לחוץ ענין "וירקעו" (שמות ל"ט, ג').
<b>הערוך ערך רקע ו</b>
הצפיננו היכן ר' אילעא צפון — כבר פי' בע' עלץ.
<b>הערוך ערך צפן</b>
הצפיננו היכן ר' אלעא צפון, אמר להן עלץ בנערה אהרונית — פי' הצפיננו — הראה לנו, ענין צופה ורואה. צפון — ענין "צפנת ליראיך" (תהלים ל"א, כ'), "צפנת פענח" (בראשית מ"א, מ"ה) כלומר היכן טמון, עלץ בנערה — יש מי שאומר שמח שנשא אשה כהנת מזרע אהרן והיא אהרונית. עירנית — מבנות הכפרים כדגרסינן בפ' המביא כדי יין (ביצה ל' ע"א) מאי הירנית. אמר רב יהודה עירנית. אמר אביי צעי חקלייתא. אהרונית — היא אשתו אחרונה שכבר נשא אחרת.ויש אומרים שמח ששנה מסכת בתורת כהנים כגון שחיטת קדשים וכיוצא בהן. עירנית — כלומר משנה חיצונה, אחרונית — שגרסה באחרית ימיו.
<b>הערוך ערך עלץ</b>
נתיעץ במכתיר והנגיב למפיבושת — פירוש ר' יוחנן שהיה סומך לתלמידים ומכתירם, והנגיב למפיבושת הלך אצל חכמים שבדרום ללמוד תורה, ועל שם מפיבושת בן שאול שהיה חכם קורא לכל תלמידי חכמים, מפיבושת שהיה מבייש פני דוד בהלכה.
<b>הערוך ערך כתר א</b>
שלישית הקדחתו במלח — ענין השחתה, שמשחיתו מרוב מלח שאינו נאכל מחמת מלחו.
<b>הערוך ערך קדם ב</b>
ברוריא אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישא בטשה ביה — פי' בעיטה שהיא רפיסה ברגל.
<b>הערוך ערך בטש</b>
<h2>דף נד.</h2>
אמר ליה רב לרב המנונא ברי, אם יש לך אוטיב לך, כי אין בשאול תענוג ולמות (יתמהמה) [התמהמה]. ואם תאמר מה אניח לבני ולבנותי — חק בשאול מי יורה — פי' חוקם ועסקם בקבר מי יגיד לך שתידע היאך עמידתם. פ"א מזון אם יהיה להם מי יגיד לך כמו "לחם חקי" (משלי ל', ח')
<b>הערוך ערך חקגא</b>
בני אדם דומין לעשבי השדה, הללו נוצצין והללו נובלין — פירוש נוצצין — צומחין כמו "ויצץ ציץ" (במדבר י"ז, כ"ג) כלומר שמתעשרין, נובלין — צומקין כלומר מתענין.
<b>הערוך ערך צץגב</b>
חש בראשו יעסוק בתורה, שנאמר "כי לוית חן הם לראשיך" (משלי א', ט'), "כי יתחמץ לבבי" (תהלים ע"ג, כ"א) תרג' ארום יחוש לבי.
<b>הערוך ערך חשגב</b>
<h2>דף נד:</h2>
"רוכבי אתונות" (שופטים ה', י') — אלו ת"ח שהולכין מעיר לעיר וכו' "צחורות" — שעושין אותן כצהרים.
<b>הערוך ערך רכב</b>
מאי "לא יחרוך רמיה צידו" (משלי י"ב, כ"ז) — לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי — כלומר תלמיד הלומד ברמיות שלומד ואינו חוזר ללימודו, ורב ששת אמר צייד הרמאי יחרוך — כלומר האי לא יחרוך בתמיה וכי לא יחרוך כלומר ודאי יחרוך ישתמר בידו שלומד ברמאות שאומר לרבו איני רוצה ללמוד עוד, ואינו עושה כן אלא שרוצה לחזור לתלמודו. פ"א "לא יחרוך רמיה צידה" כלומר אם לא יחרוך כנפי העוף, רמיה צידו יעופו ממנו כך דברי תורה אם לא יחזיק בטוב יעופו ממנו לא יחיה ולא יאריך ימים.
<b>הערוך ערך צדגג</b>
"הציבי לך ציונים" (ירמיה ל"א, כ"א) עשו ציונין לתורה, מאי משמע דהאי ציון לישנא דסימנא הוא — דכתיב "וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון" (יחזקאל ל"ט, ט"ו). ר"א אומר מהכא "ומודע לבינה תקרא" (משלי ז', ד').
<b>הערוך ערך ציון</b>
ומודע לבינה תקרא" רבא אמר עשה מודיעין לתורה — פי' מודיעין — סימנין. מועדים — קבע זמן לתלמידים.
<b>הערוך ערך דע</b>
<h2>דף נה.</h2>
היתה עשויה כמין קשת או כמין גם — כמין ד' הפוך כזה.
<b>הערוך ערך גםגג</b>
<h2>דף נה:</h2>
אוריאות והאוצרות — כבר פירשתי בע' אהוריירי
<b>הערוך ערך אריא א</b>
<h2>דף נו.</h2>
פת קיבר — פי' לחם שאינו נקי.
<b>הערוך ערך קבר ה</b>
הני מוליתא דבי בארי ודנרש — אזקנון — פי' רכסים גבוהים.
<b>הערוך ערך מליאתא</b>
הני מוליאתה דבר בארי דנרש אזקנון — פי' מוליא גבוה, וי"א מוליא — מקום חזק ויש בו גבשושית.
<b>הערוך ערך מל יג</b>
<h2>דף נו:</h2>
בר אדא משוחאה — פירוש מודד הארץ לחלקה.
<b>הערוך ערך משח ב</b>
<h2>דף נז.</h2>
מרשא דקרנתא — כמין קרנות בולטות.
<b>הערוך ערך גויל</b>
נותנין קרפף לעיר — פירוש מקום שמוקף מחיצות בלא קירוי כמו חצר.
<b>הערוך ערך קרפף</b>
<h2>דף נז:</h2>
אטמהתא דשורא — פירוש ירכות של חומה.
<b>הערוך ערך אטמא</b>
עטמהתא דשורה — כבר פירושנו בע' אטם.
<b>הערוך ערך עטם</b>
<h2>דף נח.</h2>
שמעתי שמקדרין — פי' לא צריך לממשחיה לגובה ההר אלא חזינא ליה כאלו קדוד ונקוב.
<b>הערוך ערך קדגא</b>
א"ר אמי אין מודדין אלא בחבל של אפקימא — יש מפרש חבל שעושין אותה מן קליפת אילן של אגוז.
<b>הערוך ערך אפקימא</b>
מאי נרגילא א"ר יעקב דיקלא דחד נברא — יש מפרשים דקל שאין לו אלא ענף אחד.
<b>הערוך ערך נבר ב</b>
תני רב יוסף ג' חבלים הן של מגג, ושל נצרים, ושל פשתן. של מגג — לפרה, דתנן (פרה פ"ג מ"ט) כפתוה בחבל המגג — פי' מין גומא הוא ועושין ממנו חבל דומה לגמי וחשיפה וחלפה.
<b>הערוך ערך מגג א</b>
של נצרים — לסוטה — פי' שוטים כמו "נצר משרשיו יפרה" (ישעיה י"א, א').
<b>הערוך ערך נצר</b>
<h2>דף נח:</h2>
אין מודדין אלא מן המומחה — פי' מומחה מקום מיושר מלשון "ומחה על כתף ים כנרת" (במדבר ל"ד, י"א).
<b>הערוך ערך ממחה</b>
<h2>דף נט.</h2>
אמר רב יהודה כגון דיסקרתא דריש גלותא — פי' עיר של ראש הגולה דסקרתא דנתזור — פי' שהיה סוחר ואין באים רבים אלא בשבילו והויא של יחיד.
<b>הערוך ערך דסקרתא</b>
כיון דשכיחי גבי קהרמנא מדכרי אהדדי — פי' השלטון של מקום.
<b>הערוך ערך קהרמנא</b>
<h2>דף ס.</h2>
אם יש שם דקה ארבעה — אין אוסרין זה על זה — פי' דקה — אצטווה.
<b>הערוך ערך דקה</b>
רמי ליה רב ברונה לרב יהודה במעצרתא דבי בר סנינא — "יקב" תרג' מעצרתא.
<b>הערוך ערך מעצרתא</b>
<h2>דף סא.</h2>
טטרוגי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן — פי' מכין היו בני גדר לבני חמתן.
<b>הערוך ערך טטרג</b>
<h2>דף סא:</h2>
מר יהודה אשכחינהו לבני מברכתא — פי' שם כפר.
<b>הערוך ערך מברכתא</b>
א"ל רבא פלגאה, בעירובין לית דחש לה דר"ע — כלומר על כל דבר חולק ומפליג.
<b>הערוך ערך פלג א</b>
<h2>דף סב.</h2>
בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה, ולא ניתן להשבון — ובגמ' דהשוכר את (הפועלים) [הפועל] (ע"ז ע"ב ע"א) אמר מאי לא ניתן [להישבון] אינו בתורת הישבון, פי' דלא מהניא ליה השבת גזילה לבעליה כלום אלא נהרג.
<b>הערוך ערך בן נח</b>
במוהרקי ואבריגני — פירוש רבינו חננאל כגון בנין, ורבינו גרשם ז"ל פי' כלי הבית, ורבינו נסים פירש אבריגני — שלוחים, מוהרקי — כתיבה וחתימה, כדאמרינן בס"פ איזה נשך בגמ' אין פוסקין (ב"מ ע"ג ע"ב) מוהרקייהו דהני בספטא דמלכא מנח, והוא הכתב שיש בו כרגא שעל כל אחד ואחד.
<b>הערוך ערך מהרק</b>
במוהרקי ואברוגני — פי' רב האי גאון ז"ל בל' פרסי שלוחים.
<b>הערוך ערך אברגני</b>
<h2>דף סב:</h2>
משנת ראב"י קב ונקי — פי' מעט וברור מכל ספק שהיא כסלת נקייה.
<b>הערוך ערך קב א</b>
אפילו ביעתא בכותחא לא לישרי איניש במקום רביה — פירוש לא אצטריך מביצה שנולדה אלא אפילו אותה שמוצא במעי אמה, כדאמרינן בר"ג דביצה (ו' ע"ב) השוחט את התרנגולת ומצא בה בצים גמורות מותרות לאוכלן בחלב דלאו כגופה דתרנגולת דמיין, ורב חסדא לא פשט בשני דרב הונא רבו כיון שיש בכותח חלב וביצת שחוטה נראית כבשר אע"פ שמותר בבירור, לא רצה להתיר.
<b>הערוך ערך כתח</b>
<h2>דף סג.</h2>
חרתא דארגיז — עיר הסמוכה לבגדד כרחוק פרסה.
<b>הערוך ערך חרתא</b>
רבינא סר סכינא בבבל — פי' סר — סער בהבלעת עין תרג' פוקד — מסער, וכן דרך לשון ארמי להבליע ח' וע' כגון שודא דדיינא שהוא שוחדא, וכגון מסותא שהוא מסחותא, תרג' "רחיצה".
<b>הערוך ערך סרגב</b>
עגלא תלתא — בע' תלת.
<b>הערוך ערך עגל ח</b>
שאני התם דאתחיל בכבודו — פי' כשלקח ר' אלעזר הסכין לראותה, אמר לו בר תחליפא לא ליחוש מר לסבא שהוא רב אחא בר יעקב, והואיל והזכירו נראה דלא חשש בכבודו.
<b>הערוך ערך כבד א</b>
שאני רב אחא בר יעקב דמופלג — פי' חלוק היה מחכמי דורו וגדול מהן בחכמה.
<b>הערוך ערך פלג א</b>
רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי חזייה לההוא גברא דקא קטר חמריה בצינייתא בשתא — פי' היה קושר חמורו בדקל.
<b>הערוך ערך צני</b>
כי האי גוונא מי מתחזא כאפיקריתא — פי' אפיקרותא — חציפותא.
<b>הערוך ערך אפיקורוס</b>
<h2>דף סג:</h2>
אמש בטלתם תמיד של בין הערבים — פי' שלא הקים המשכן אותה הלילה ולא הקריבו תמיד ונאסרו ישראל אותה הלילה בתשמיש המטה. דגמירי דכל זמן שארון ושכינה שרויין חוץ ממקומן — פי' חוץ ממשכן ישראל אסורין בתשמיש המטה.
<b>הערוך ערך אמש</b>
הישן בקעילה שאיש ואשתו ישנין בה — פי' בקעה גלויה, וי"א עלייה. וי"א קובה כגון הא דגרסינן בחלק בגמ' ד' הדיוטות (ק"ו ע"א) בוא ואשיאך עצה, עשה להן קעילין והושיב להן זונות. ס"א קלעים.
<b>הערוך ערך קעילה</b>
<h2>דף סד:</h2>
אמר רמי בר חמא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגה את היין — "הסירי את יינך מעליך" (שמואל א', א' י"ד) תרג' הלא תפיגי ית חמרך מיניך. "וריחו לא נמר" (ירמיה מ"ח, י"א) תרג' וריחיה לא פג.
<b>הערוך ערך פגגא</b>
מבגאי, קח גלוסקין הללו — מלשון באגי כלומר עובד אדמה.
<b>הערוך ערך מבגאי</b>
קלוסקא. ס"א גלוסקא — וכבר פי' בע' ג'. וי"מ פת — בג, וי"מ לחם גדול.
<b>הערוך ערך קלסק</b>
<h2>דף סה.</h2>
כל המפיק מגן בשעת גאוה סוגרין וחותמין צרות בעדו — פי' כל המעביר ומכסה יצרו בשעת גאוה, כלומר בעת שמתגבר עליו טומן אותו שלא יתגבר — סוגרין וחותמין צרות בעדו, ולשון מפיק "כאפיק נחלים יעברו" (איוב ו', ט"ו) ור' יוחנן אמר כל שאין מפיק אתמר — כלומר כל שאינו מעביר ומכסהו אלא מגלהו ומפיק מגן לנגדו להלחם כנגדו לכבשו, וזו הגאוה היא עת שכרותו של אדם. ר' חנינא סבר לכבשו בשינה כדי להעבירו ולהפיגו טפי עדיף, ור' יוחנן אמר חיישינן שמא ישתקע בשינה וימנע מן התפלה, אלא לגלותו כדי להתעסק בדרך וכיוצא בו כדי להפיגו ואח"כ יתפלל טפי עדיף.
<b>הערוך ערך פקגד</b>
מר עוקבא ביומא דשותא לא נפיק לדינא — פי' בע' אסתנא.
<b>הערוך ערך שתגג</b>
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה צריכה הלכתא צילותא כיומא דאסתני — פי' יומא דאסתנא יום שמנשבת בו רוח צפונית, ולארבע רוחות יש להן שמות רוח מזרחית — שותא, רוח מערבית — אוריא, רוח צפונית — אסתנא, רוח דרומית — שדיא.
<b>הערוך ערך אסתנא</b>
אמר אביי אי אמרה לי אם קריב לי כותא לא גרסי — פי' היינו כותח.
<b>הערוך ערך כתא</b>
הרסנא — פי' מביאין דגים קטנים מלוחים וקמח וחומץ ומבשלין אותן.
<b>הערוך ערך הרסנא</b>
אמר ר' חייא בר אשי אמר רב כל שדעתו מיושבת עליו ביינו יש בו מדעת של ע' זקנים יין ניתן בע' אותיות, וסוד ניתן בע' אותיות, נכנס יין יצא סוד — פי' מניין יין — ע', ומנין סוד — ע'.
<b>הערוך ערך יין</b>
<h2>דף סה:</h2>
אמר ר' אילעא בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו — פי' בכוסו — בשעה שמתגבר יינו עליו אם יכול לכבשו אם לאו, בכיסו — בשעה שמתעשר אם אין דעתו זחה עליו, ובכעסו — אם מושל בכעסו לבלתי הסיתו.
<b>הערוך ערך כסו</b>
יתיב רבה ורב יוסף בשילהי פירקיה דרב ששת, ויתב רב ששת וקאמר כמאן אמרה רב לשמעתיה כר"מ כרכיש ביה רישיה — כלומר ערבו לו דברי רב ששת והודה לו.
<b>הערוך ערך כרכש א</b>
<h2>דף סו.</h2>
תהו בה נהרדעאי... תהי בה ר' אליעזר א"ר זירא מאי תיוהא דר' אליעזר — פי' תימא.
<b>הערוך ערך תהגא</b>
<h2>דף סז.</h2>
רב חסדא מרתע ממתניתיה דרב ששת, ורב ששת מרתע מפלפוליה דרב חסדא — "ותשב אחור" (איכה א', ח') תרג' ורתעת לאחורא. "השיבני אחור" (שם א', י"ג) תרג' ורתעני קדל קדם בעלי דבבי.
<b>הערוך ערך רתע</b>
<h2>דף סח.</h2>
אימור תונבא בעלמא נקיט ליה — פי' כעין טרידות דעת בעלמא דנקיט לה, "וזהמתו חיתו לחם" (איוב ל"ג, כ') תרג' ומן תונבא דנקיט ליה מרחקא נפשיה מזונא.
<b>הערוך ערך תנבא</b>
<h2>דף סח:</h2>
כחוכא וטלולא "הטבעות ונזמי האף" (ישעיה ג', כ"א) תרג' עזקתא וטלוליא.
<b>הערוך ערך טלל</b>
<h2>דף סט.</h2>
ההוא דנפק בחומרתא דמדושא — פירוש טבעת.
<b>הערוך ערך חמר י</b>
<h2>דף ע:</h2>
ישראל וגוי ששבתו במגורה — פי' מקום שמכניסין בו התבואה כמו "העוד הזרע במגורה" (חגי ב', י"ט). מסתברא גר העיקר כמו "יגרה בחרמו ויאספהן במכמרתו" (חבקוק א', ט"ו).
<b>הערוך ערך מגור</b>
<h2>דף עב.</h2>
ה' חבורות ששבתו בטרקלין — גמ' (ב"ב צ"ח ע"ב) מאי טרקלין, קובתא בי ורדי — פי' רבינו גרשם קובתא בי ורדי כעין שפורסין אהלים ועגול הוא מלמעלה כקובה ומוקף הוא מכל דפניו ופורסין שושנים לשם כדי שיהא ריחם נודף ושוכבים בתוכו שרים.
<b>הערוך ערך טרקלין</b>
א"ר נחמן מחלוקת במסיפס אבל במחיצה עשרה וכו' — פירש הגאון מסיפס — כותל חלול שיש בו חלונות חלונות.
<b>הערוך ערך מסיפס</b>
<h2>דף עב:</h2>
א"ר יהודה הסבך — פי' גדיל סבכות. "השביסים והסהרונים" (ישעיה ג', י"ח) תרג' שביסיא וסיבכיא.
<b>הערוך ערך סבכה</b>
בית שער אכסדרה ומרפסת — פירוש יש למגדלים ב' שערים זה לפנים מזה והריוח שבאמצע נקרא בית שער.
<b>הערוך ערך בית שער</b>
<h2>דף עג.</h2>
הרועין הקייצין והבורגנין — פי' בני אדם הדרים בבורגנין.
<b>הערוך ערך ברגן</b>
אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא, וא"ל אביי את אמרת ניהלן — מפורש בנדרים בגמ' דפרק אין בין המודר (מ"א ע"א) רב יוסף חלש איעקר ליה תלמודיה, אהדריה אביי קמיה, ובכל דוכתא היה אומר רב יוסף לא שמיעא לי הא שמעתא, וא"ל אביי את אמרת ניהלן.
<b>הערוך ערך שמע א</b>
באגא — בקעה שיש בה שדות הרבה.
<b>הערוך ערך באג</b>
<h2>דף עה:</h2>
סתם גוי אם איתא דאוגר מפעה פעי — פירוש צועק מלשון "כיולדה אפעה" (ישעיה מ"ב, י"ד).
<b>הערוך ערך פע</b>
<h2>דף עז.</h2>
הכי במאי עסקינן דאית ליה אוגנים — פי' כמו אזנים יש לכלי אלא שהאוזן יוצא מגוף הכלי, והאוגן הוא דבר שאין מן הכלי אלא מסובב עליו ויצא, פי' מן "מחולות" (שמות ל"ב, י"ט) דמתרגמינן חינגין, ויש הרבה דברים הפוכין והוא גג הכלי שהאזנים קבועין בו, ויש מפרשים מסגרת של כלי וכולן ענין אחד הן.
<b>הערוך ערך אגן א</b>
<h2>דף עז:</h2>
חווקים — פי' מעלות.
<b>הערוך ערך חווק</b>
בנה אצטוה ע"ג אצטוה — פי' כמו אסטוה שלפני עמודים, מקום צר כאמה וגבוה כד' כה' טפחים ומניחין עליה פרגמטיא וכן עושין בפני כל החנויות והוא סטיו והוא אקרפיטא ופעמים עושין אותה לישיבת בני אדם.
<b>הערוך ערך אסטוה</b>
סולם ששליבותיו פורחות — פי' אלו חווקין שעושין בו, ומהו פורחות שמרוחקות זו מזו.
<b>הערוך ערך שלב א</b>
<h2>דף עח:</h2>
וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו — פי' גזוזטרא כדכתיב "והגזרה והבניה וקרותיה" (יחזקאל מ"א, י"ג) תרג' וכזוזטרא ובנייתא ועוד מפורש בע' זיו. ויש מקומות כתיב גזוזריות, ויש גזוזטרות, ויש כסוסראות, ויש כסוסטראות, ויש כצוצריות, ויש כצוצטראות.
<b>הערוך ערך גזוזטרא</b>
כצוצרה — פי' מי שיש לו בית על שפת הנהר מוציא מן הכותל לנהר שתי קורות עד שעומדין כנגד המים ובין זו לזו כג' או כד' אמות ומקרה על אותן שתי קורות ועושין בקירויו ארוכות ומשלשל דלי וממלא, זה לענין עירובין וכזה יעשו על גבי רשות הרבים, וכבר פירשנו בע' גזוטר.
<b>הערוך ערך כצוצרה</b>
<h2>דף עט.</h2>
וכן אתה אומר בניב של תבן — פי' תבן מעובה כמו חבילות שבין שני תחומי שבת, דין ניב זה ודין מתבן שבין שתי חצירות אחד הוא.
<b>הערוך ערך נבגא</b>
<h2>דף פ.</h2>
ההוא טורזינא דהוה בשיבבותיה דר' יהודה — פי' שומר כלי זין.
<b>הערוך ערך טרזין</b>
<h2>דף פב:</h2>
מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע — פי' מ"ח פנדיונין בסלע, ובד' סאין יש כ"ד קבין, יבוא חצי קב שהוא י"ב ביצים בפונדיון אחד. מניין שמ"ח פונדיונין לסלע דתניא בתוספתא דב"ב (פ"ה) פרוטה שאמרו אחד משמונה לאיסר, איסר אחד מכ"ד לדינר, שש מעה — כסף דינר, מעה ב' פונדיונין, פונדיון שני איסרין, הנה יעלו שנים עשר פונדיונין לדינר, וד' דינרין לסלע יעלו מ"ח פונדיונין, סאה ששה קבין, לארבע סאין יעלו כ"ד קבין.
<b>הערוך ערך ככר</b>
ר' שמעון אומר ב' ידות לככר מג' לקב, חציה לבית המנוגע, וחצי חציה לפסול את הגויה. בגמ' תנא וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין — פי' לר' שמעון ב' ידות לככר הן ב' סעודות, וככר כולו ג' סעודות, וג' ככרים לקב, ועלה הקב ט' סעודות, וכל ככר ח' ביצים, שהקב כ"ד ביצים, וחצי הככר שהוא ד' ביצים הוא הפרס ששנינו (נגעים פי"ג מ"ט) הנכנס לבית המנוגע הוא טמא מיד והן טהורין עד שישהא בכדי אכילת פרס פת חטים וכו' וחצי חציו שהוא חצי פרס הוא ב' בצים לפסול את הגויה, שהאוכל כשיעור הזה אוכלין טמאין נפסל גופו מלאכול בתרומה, ואסור לאכול בתרומה עד שיטבול, ויש שפי' שאם נגע בה — פסולה, והוא ששנינו כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס, וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין בכביצה.
<b>הערוך ערך גויה</b>
תרתי רפתא אכריאתא — יש מפרש שם מקום הוא כמו שהוא מקום [ריפתא] נהר פפיאתא, ויש מפרשין ככרות כמו שאכלו הרועים כמו "אכר וצמדו" (ירמיה נ"א, כ"ג).
<b>הערוך ערך אכר</b>
תרתי ריפאתי נהר פפייתא — פי' מקום ידוע.
<b>הערוך ערך פפייתא</b>
רווחא לבסומי שכיח — ענין מתיקות. "וימתקו המים" (שמות ט"ו, כ"ה) תרגום ובסימו מיא.
<b>הערוך ערך בסם ב</b>
<h2>דף פג.</h2>
ר' יוסי אומר שתי בצים סוחקות — פירוש האצבעות סוחקות מרווחות כדרך השוחק שפוסק שפתיו והעצב מדביקן.
<b>הערוך ערך סחק</b>
ת"ר סאה ירושלמית עודפת על של מדברית שתות, ושל ציפורי על ירושלמית שתות — א"ב ל"מ "ושלש סאים קמח" (בראשית י"ח, ו').
<b>הערוך ערך סאה א</b>
<h2>דף פג:</h2>
חליות הבור והסלע שהן גבוהין י' טפחים — פי' עפר היוצא מן הבור מניחין אותו סביביו כדי שיהא לו כמו מעקה, ואם החוליה גבוהה י' ורחבה ד' הרי הוא כרשות היחיד.
<b>הערוך ערך חלי א</b>
לזה בשלשול ולזה בשלשול — היינו חריץ שבין ב' חצירות — "ותורידם בחבל" (יהושע ב', ט"ו) תרג' ושלשלתנון באטונא.
<b>הערוך ערך שלגג</b>
<h2>דף פד:</h2>
דלמא כשרבים מכתפין עליו — בכומתא וסודרא — פי' גאון כומתא — מגבעת רכה שהיא כמלא הראש ואין עולה למעלה מן הראש.
<b>הערוך ערך כמתא</b>
<h2>דף פה:</h2>
מי סברת דעבידא כשורה לא דעבידא כי חצובה — פי' כשורה — כסדר, כחצובה — דעבידא כמין כ' יוני, והאמצעית היא בין שתי חצרות ושתים החיצונות נמשכות ויוצאות מחוץ לחצרות ואין משתמשות חצרות הללו בתוך שני החרבות הללו אלא ע"י זריקה, מיהו זריקה מן החצר על החרבה תבוא מלמעלה למטה, וזריקה מן החרבה לחצר היא ממטה למעלה, לפיכך זריקה של חצר היא בנחת וקרובה היא לשלשול, לפיכך נותנין לה וזריקה של חרבה בקושי היא. פירוש כחצובה — כג' רגלי קנקן, כשורה — עומדת על הסדר אחת עם אחת.
<b>הערוך ערך חצב א</b>
מגנדר — פי' נתגלגל.
<b>הערוך ערך גנדר</b>
הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת — פי' כגון אויר מסובב ובו פתח פתוח ובאותו האויר המסובב קירות יש בתוכו בתים פתוחים בו ומעלות עולות בעליות.
<b>הערוך ערך מרפסת</b>
ר' יהודה אומר אם יש תפוסת יד שעל בעל בית — אינו אוסר עליו — פי' דאית ליה לבעל הבית מקצת כלי תשמיש באותן בתים דכיון דלא עקר דעתיה מנהון ההוא איניש דדר שם לא אסר על מאן דאחית עירוב.
<b>הערוך ערך תפס</b>
<h2>דף פו.</h2>
ורבי עקיבא מכבד את העשירים, כדדרש רבה בר מרי ישב עולם לפני אלהים" (תהלים ס"א, ח') — פי' אימתי ישב עולם לפני אלהים — בזמן שחסד ואמת מן ינצרוהו, כלומר בזמן שיש עשירים שנותנין צדקה וגומלין חסד העולם מתישב, והואיל וכן יש להן כבוד לפני הקב"ה, גם אנו מכבדין אותן. פ"א לולי חסד ואמת שהן עושין לא היו עושרם נצור, לפיכך ראוי לכבדן.
<b>הערוך ערך ישב</b>
שכבר השיאה מלבו — פי' הסיעה כלומר העתיקה.
<b>הערוך ערך סאגא</b>
נבח בך כלבא — עול, נבחא בך גוריתא — פוק — פי' שאם מנבח כלב זכר — מעט שותק, נבחא בך גוריתא כלבתא פוק — שלעולם אינה שותקת, אף הוא אם שובת אצל בתו וכועס חתנו — מתפייס, אבל אם שובת אצל בנו וכועסת כלתו — אינה מתפייסת.
<b>הערוך ערך גר יא</b>
<h2>דף פז.</h2>
באגפיה, ולהחליף — פי' אגפיה — גדותיה, כדכתיב "והירדן מלא על כל גדותיו" (יהושע ג', ט"ו), אגפיים ראשונים בעופות, ושניים באדם, ושלישים בנהר ופתרון אחד להן.
<b>הערוך ערך אגף ב</b>
<h2>דף פז:</h2>
כגון דעבד לה ארבעה נפקי אפומה — פי' גיפופי דהויין בד' מחיצות על פי האמה דהוי אותו מקום שנחלק במחיצות רשות היחיד.
<b>הערוך ערך נפק א</b>
<h2>דף פח.</h2>
מסתפג אדם באלנטית ומניחה בחלון — פי' בגד שמסתפגין בו לאחר שרוחצין ובלשון יון לנתון ויש מהם בע' למ"ד.
<b>הערוך ערך אלנטית</b>
יש גזל בשבת וחורבה מחזיר לבעלים — פי' הא גופא קשיא — אמרת יש גזל בשבת, אלמא מאן דגזל רשותיה דחבריה ואחזיק בה ובנאה וקנאה בשנוי ושרי ליה לטלטולי בשבת בגוה, דהוה לה כולה רשותיה, והדר אמרת דחורבה יחזיר לבעלים, כלומר יחזיר רשותו של חברו שגזל כמות שהיא בעיניה, אלמא לא קנה ופרקינן הכי קאמר יש דין גזל בשבת, כיצד דין גזל בזמן שהכניסו גזלן לרשותו, אבל אם הניחו בחורבה של נגזל בחורבה יחזיר לבעלים, כלומר אם גזל מחבירו חרבתו ולא בנאה לא קנאה, שהרי לא עשה בה כלום לקנותו לפיכך לא קנאה בחזקה אלא היא עדיין חורבה, יחזיר לבעלים כמו שהיא בעינה, דהא לא קנאה, אבל בנה בה והחזיק קנאה. אמר רבה ומותבינן על זו השמועה, איני שהבונה ברשות חבירו בגזלה והחזיק בגזילה קנאה, והא תנן וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו עליונה מחיצה למעלה ולמטה עוד עשו לה מחיצה עשרה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות, והא העליונה החזיקה מעבר ע"ג התחתונה בגזילה וא"כ הוא שיש דין גזילה בשבת וקנה הגזילה, אמאי עליונה אסורה הלא יש מחיצות למעלה ולמטה, נהי דתחתונה אסורה דרגל העליונה דורסתה, אלא העליונה אמאי אסורה הרי יש מחיצות ורשות התחתונה שעוברת עליה הרי קנאתה בחזקה, אלא מדקתני שתיהן אסורות עד שיערבו ש"מ שאין גזל בשבת וכי כל אחת אוסרת על חברתה, ופריק רב ששת כגון שעשו מחיצה בשותפות — שגלו דעתן דלא מכח גזלה קא אתו ונעשו כאלו שני בתים בחצר אחת שצריכין עירוב. ומקשינן אי הכי כי עשו לתחתונה נמי — מחיצות למעלה ביניהן ועוד עשו למטה תהיינה אסורות עד שיערבו דהא אמרת נעשו כשני בתים בחצר אחת, ופרקינן כיון דחזרו ועשו לתחתונה מחיצה למטה, סליקו נפשייהו מן העליונה, דגליא דעתא דלא ניחא ליה שותפות בהדה ומחיצות הויין חלוקה ביניהן וכל אחת זכתה לעצמה לפיכך שתיהן מותרות.
<b>הערוך ערך גזל</b>
חרבה מחזרת לבעליה — כבר פי' בערך גזל.
<b>הערוך ערך חרב ג</b>
מבחוץ צריך לקמור — פי' סגורה.
<b>הערוך ערך קמר א</b>
ביב שהוא קמור ד' אמות ברשות הרבים... והן יורדין לביב — פי' בלעז קלואקא שיורדין שם כל השופכין.
<b>הערוך ערך ביב</b>
שתי דייטות זו כנגד זו — פי' עלייה.
<b>הערוך ערך דייט</b>
מקצתן עשו עוקה — פי' חפירה להתקבץ בהן המים.
<b>הערוך ערך עקה</b>
<h2>דף פח:</h2>
גסטרא — כלי שנחלק לשניים הוא והיינו שירי כלי.
<b>הערוך ערך גסטרי</b>
<h2>דף צב:</h2>
צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה — יוצאין ידי חובתן — "ולא ישפך עליה סוללה" (ישעיה ל"ז, ל"ג) תרג' ולא יצבר עלה מוליתא.
<b>הערוך ערך צבר</b>
<h2>דף צג.</h2>
סיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין — פי' אכסדרה הוא איספלידא בלשון תלמוד והוא בית שיש לו שלוש דפנות ודופן רביעי שמעמידין בו דלת אינה מגופפת כל עיקר אלא ברחבו של בית כולו, ופעמים שעושין לה אמה אחת פצים מכאן ואמה אחת פצים מכאן הן חסר הן יתר, כדאמר בהקומץ (מנחות ל"ג ע"ב) אותן פצימין חיזוק לתקרה הוא דעבדי ולא מיקרי בית ופטור מן המזוזה. אכסדרה דבי רב יש לה פצימין רחבים הרבה עד שנעשה כמו בית ולכן אמרינן דבי רב אידרונא מעליא הוא אלא אכסדרה רומיתא דאין לה אלא פצימין קטנים שיעור אמה אחת, ותניא העולם הזה כמין אכסדרה הוא דומה ומצפון אינו מסוכך. פי' סיכך ע"ג אכסדרה שיש לה פצימין כגון שעשה שתי דפנות אחת ברוח מערבית ואחת ברוח דרומית על פתח האכסדרה וסיכך עליהן אם יש לפתח האכסדרה פצימין נחשב אותן פצימין כדופן שלישי וכשרה, אין לה פצימין אביי אמר כשרה פי תקרה יורד וסותם שבראש אכסדרא, פי' אפחיתא לה דופן אמצעית של אכסדרא. פי' אחר סוכה זו בחצר לפני אכסדרא כגון שיש לה שתי דפנות כהלכתן אחת במערב ואחת בדרום ואכסדרה ברוח צפון ויש לאכסדרה זו פצימין ושני לחיין, אותן שני לחיין נחשבין כטפח שוחק וכשרה, אין לה פצימין אלא פתח אכסדרה פתוח לגמרי, אביי אמר כשרה רואין פי תקרה שבראש האילן כאילו הוא יורד על הארץ והוא דופן וכשרה. רבא א' פסולה וכו' אפילו נפחת דופן האמצעי תאמר כי היא מן החשבון וכשרה וכו'. תרגום "המסדרונה" (שופטים ג', כ"ג) אכסדרה.
<b>הערוך ערך אכסדרא</b>
<h2>דף צג:</h2>
דרש מרימר גידוד חמשה ומחיצה חמשה — מצטרפין... והלכה גידוד ה' ומחיצה ה' — מצטרפין — פי' כגון גבשושית גבוה ה' טפחים והוסיף בנין ה' טפחים. "והרכסים לבקעה" (ישעיה מ', ד') תרג' ובית גידודין.
<b>הערוך ערך גדגה</b>
<h2>דף צד.</h2>
נגודו לי גלימא — פי' משכו לי טלית.
<b>הערוך ערך גדגב</b>
<h2>דף צה.</h2>
מבוי מפולש — פי' פתוח משני צדדין.
<b>הערוך ערך פלש א</b>
מצאן צבתין או כרוכות — כמו "[וגם] של תשלו לה מן הצבתים" (רות ב', ט"ז)
<b>הערוך ערך צבת ג</b>
<h2>דף צה:</h2>
תנא דבי מנשה "על ידך" (דברים ו', ח') זו קיבורת — פי' על הזרוע כנגד לבו והוא גובה של יד.
<b>הערוך ערך קבורת</b>
מקום שמוחו של תינוק רופס — ירושלמי במקום שראש התינוק רופף — פי' מתרכך.
<b>הערוך ערך רפס ב</b>
<h2>דף צו:</h2>
המוצא תכלת בשוק, לשונות — פסולין, חוטין — כשרין, מאי שנא לשונות דפסולין דאמרינן אדעתא דגלימא צבעינהו — פי' אגודות של צמר הטווי והצבוע.
<b>הערוך ערך לשון ב</b>
חוטין נמי לימא אדעתא דגלימא שדינהו — בשזורין — "ודן ויון מאוזל" (יחזקאל כ"ז, י"ט) תרג' ודן ויון שדיא.
<b>הערוך ערך שדגא</b>
אמר רבא משום דתני... אהבה... כיפי תלא ליה — פי' כיפי — נזמים, כלומר קישט זו השמועה ככלה שנקבלה ממנו. "יקרה היא מפנינים" (משלי ג', ט"ו) תרג' יקירא היא מן כיפי טבאתא. "כי טובה חכמה מפנינים" (שם ח', י"א).
<b>הערוך ערך כפי</b>
<h2>דף צז:</h2>
אסכופה — פי' מפתן.
<b>הערוך ערך אסכופה</b>
<h2>דף צח:</h2>
זיז שלפני החלון — פי' תרגום "יציע" (מלכים א' ו', ה') זיזא, והן הקורות היוצאין מן הכותל לחוץ.
<b>הערוך ערך זיז א</b>
<h2>דף צט.</h2>
אף מי שנתלש רוקו... אמר ריש לקיש הכח בפני רבו חייב מיתה — כיחו — רוק עבה שיוציא בכח, וניעו — רוק רך.
<b>הערוך ערך כחגב</b>
<h2>דף צט:</h2>
קולט אדם מן המזחילה — פי' שחוטף בידו ושותה, אבל נוטל מן המזחילה כשהוא מצרף ידו למזחילה — אסור.
<b>הערוך ערך קלט א</b>
קולט אדם מן המזחילה — פירוש מקום מדרון שעושין סמוך לכותל שזוחלין בו המים ויורדין לארץ ופעמים שתהא של בנין, ועושין בנין מדרון שזוחלין בו המים, ולהכי נקרית מזחילה שכל דבר שמהלך עם הארץ ועם הכותל נקרא זוחלין, ועיקרו מן הכתוב "עם חמת זחלי עפר" (דברים ל"ב, כ"ד), כי הנחש לעולם על הארץ מהלך ולהכי שנינו מים זוחלין.
<b>הערוך ערך מזחל</b>
<h2>דף ק.</h2>
דמו כמשוניתא — הנך דסלקי לעילאי אסירי — פי' שאם יצאו מן האילן שרשין הרבה שהן מושלכין על הארץ כגשר זו על גבי זו, מה שעולה למעלה מג' הוא כאילן — ואסור, למטה מג' — מותר.
<b>הערוך ערך משניתא</b>
ההוא דיקלא דהוה ליה לאביי דהוה סליק באפומא — פי' איפומא — ארובה בתוך הבית פתוחה לגג והוא לול בלשון קודש, פי' דיקלא דהוה סליק באיפומא — היתה עולה אותה תמרה על הגג ובגג היה לול ויוצאת מן הלול ויוצאת באויר הגג והיו עכשיו ענפיה בפחות מג' טפחים לגג. אתא לקמיהו דרבה ור' יוסף ושרו ליה לישב עליו.
<b>הערוך ערך אפמא</b>
<h2>דף ק:</h2>
כאן — שגזעו מחליף, כאן — בשאין גזעו מחליף — פי' גזע כל גוף האילן מן הארץ ולמעלה הנראה לעין וחמה זורחת עליו.
<b>הערוך ערך גזע</b>
והא קא נתרי פירי — "ונבל כעלה כלנו" (ישעיה ס"ד, ו') תרג' ונתרנא כמיתר טרף.
<b>הערוך ערך תרגז</b>
וקא נתרי קינסי — פי' חתיכות קרשים שאינן כלים.
<b>הערוך ערך קנס ב</b>
והא קא נתרי קוסני — פי' עלי האילן ס"א קינסי וכבר כתבנוהו במקומו פי' ענפים יבשים.
<b>הערוך ערך קסן</b>
והא קא נתרי קנסי בגרדא — פי' יבש כמו (מ"ק ו' ע"ב) אין משקין שדה גריד, ס"א גרודא — פי' אילן קרח שאין לו לא אמירין ולא עלין.
<b>הערוך ערך גרד ב</b>
הא דאית ליה עוקסא — פי' יש למנעל לסופו עוקץ חד ושובר את העשבים.
<b>הערוך ערך עקס</b>
תני חדא אסור להלך ע"ג עשבים בשבת, ותניא אידך מותר וכו' הא — דאיכא שדכי, הא — דליכא שדכי — פי' גאון שדכי עלין רחבין שאוחזין בארץ ורווחין ונכנסין אלו באלו.
<b>הערוך ערך שדך ב</b>
אסור לו לאדם לכוף אשתו לדבר מצוה, שנאמר "ואץ ברגלים חוטא" (משלי י"ט, ב). פי' כמו "ובשליתה היוצאת מבין רגליה" (דברים כ"ח, נ"ז), וכן "בין רגליה כרע" (שופטים ה', כ"ז) כלומר כל מי שיאיץ אשתו ומכריחה שלא ברצונה חוטא, וכן פי' "גם בלא דעת נפש לא טוב" (משלי שם) אם יבא אדם על אשתו שלא לדעתה ולרצונה אלא על כרחה, נפש היוצא מביניהן שהוא הולד לא טוב ולא יהא הגון.
<b>הערוך ערך אץ</b>
"ואל אישך תשוקתך" (בראשית ג', ט"ז) מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך — פי' משתוקקת — מתאוה מרוב חיבה שפוקדה סמוך ליציאתו.
<b>הערוך ערך שקגב</b>
במתניתא תנא ומגדלת שיער כלילית — פי' כמו "אך שם הרגיעה לילית" (ישעיה ל"ד, י"ד).
<b>הערוך ערך לילית</b>
"מלפנו מבהמות ארץ" (איוב ל"ה, י"א) — זו פרדה שכורעת ומשתנת, "ומעוף השמים יחכמנו" — זה תרנגול שמפייס ואחר כך בועל, למדנו צניעות מחתול — פי' שבועל בצנעה. פ"א שמכסה צואתו, גזל מנמלה — שמכינה לחמה בקיץ ואין נכנסין לחור שאינו שלהן לגזול, עריות מיונה — כל זכר הולך אצל אשתו ולא אל אשת חברו.
<b>הערוך ערך צנע א</b>
<h2>דף קא.</h2>
הדלת שבמוקצה, וחדקין שבפרצה — גמר' ת"ר סוכי קוצים וחבילי קוצים שתיקנן בפרצה שבחצר — ש"מ חדקין שבפרצה קוצין הן, ועוד מדאמר ליה ההוא מינא לר' יהושע בן חנניא חדקאה, דכתיב בכו "טובם כחדק" (מיכה ז', ד') כלומר אתה הטוב והגדול דומה לקוץ.
<b>הערוך ערך חדק ג</b>
ורמינהו דלת הנגררת... וקנקן הנגרר — פי' קנקן אותו יתד שבמחרישה וסוגרין בו נמי פתחים ונועלין בהן אע"פ שאין גבוהין מן הקרקע ומבעי מתניתא שיהיו גבוהין מן הארץ.
<b>הערוך ערך קנקן</b>
דלת אלמנה הנגררת אין נועלין בה בשבת. היכי דמי דלת אלמנה איכא דאמרי דחד שיפא, איכא דאמרי דחד גשמה — פי' שיפא לוח אחד כדכתיב "וכפיס מעץ יעננה" (חבקוק ב', י"א) ומתרגמינן שיפא, ואמרי לה דלית לה כשמי, ויש שגורסין שיבא וגשמה פי' שיבא שאינה נצמדת משני צדדיה והוא מלשון צמיד דמתרגמינן שיבבין, פי' גשמה בית קבול של ציר שהוא כמלבן אלא יורדת ומשתקעת בארץ.
<b>הערוך ערך דלת</b>
איכא דאמרי דחד שיפא — כבר פי' בערך דלת. "וכפיס מעץ יעננה" (חבקוק ב', י"א) תרג' ושיפא מגו מרישא.
<b>הערוך ערך שף יא</b>
איכא דאמרי דלית לה גשמא — פי' בע' דלת.
<b>הערוך ערך גשם ב</b>
אמר רב יהודה האי מדורתא, מלמעלה למטה — שרי — פי' דרך בנין אסור כגון שנתן עצים בארץ ואחרים על גבן, אבל אם אחז העץ למעלה ונתן אחר תחתיו ועוד אחר תחתיו עד שמגיע לכירה כיון שאינם דרך בנין מותר, וכן אם מבקש לצלות ביצים בענין הזה הוא עושה אוחז העליונה ונותן אחרים תחתיה. וכן פוריא — אוחז הקרשים ומניח את הרגלים. וכן חביתא — כדים של יין שמשימין שורות שורות אוחז העליונה ומניח אחרת תחתיה.
<b>הערוך ערך מדר א</b>
דבר אחר "טובם כחדק" (מיכה ז', ד') שמחדקין את אומות העולם לגיהנום, שנאמר "קומי ודושי בת ציון" (שם ד', י"ג). חידוק זה הוא כמו הדוק שפירשנו בערך הדק.
<b>הערוך ערך חדק א</b>
מעשה בשוק של פטמים — פי' מוכרי עופות כדאמרינן בס"פ אין צדין (ביצה כ"ט ע"ב) אצל פטם הרגיל אצלו ואמר לו תן לי תור אחד או גוזל אחד, פי' כולן לשון משמן המה.
<b>הערוך ערך פטם א</b>
<h2>דף קא:</h2>
נגר שיש בראשו גלוסטרא ס"א קלוסטרא ופי' בע' קו"ף.
<b>הערוך ערך גלוסטרא</b>
נגר שיש בראשו קלוסטרא — והוא כמין יתד וראשו עגול כמו רמון וכשיש בפתח ב' דלתות עושין טבעת בדלת אחת וכן באחרת ומכניסין באותן טבעות היתד.
<b>הערוך ערך קלוסטרא</b>
<h2>דף קב.</h2>
נגר הנגרר — נועלין בו במקדש — "בריחי עצי שטים" (שמות ל"ו, ל"א) תר"י נגרי אעין דשיטין. פי' נגר שמשים אחר הדלת ברוחב ונקרא נגר לפי שהוא נגרר מקצה הדלת לקצה הדלת, ויש מפרשים נגר היתד הנעוץ אחורי הדלת כנקב שבאסקופה.
<b>הערוך ערך נגר א</b>
חזייה לההוא דהוה תלי בעברא דדשא — פי' בבריח הדלת.
<b>הערוך ערך עבר א</b>
אמר דין לא נטרוק — "גדר בעדי ולא אצא" (איכה ג', ז') תרג' סגר בתראי בגין דלא איפוק מן טריקא. פי' ענין סגירה.
<b>הערוך ערך טרק ג</b>
נקמז — מותר, נשמט — אסור — ר' נסים ז"ל פי' נקמז, כן כתב אדונינו האי ז"ל מא ינבסט וינקבץ מתל מא יתנער, נקמז הוא מתל נקמץ ואצלה מלשון קמיצה זה פי' גאון, והרבה הוא מצוי אצלינו בנגר שעושין בו חריץ ומכניסין העץ ועושין מסמר בנגר ובעץ, וכשנועל מעמיד אותו העץ שבתוך החריץ שבנגר והוא נסגר, וכשפותח מפילו והנגר נופל ופותח הדלת. ואלנגארין ענדנא יסמוה אלגרה. אמר ר' יוסף מאי תבעי ליה לר' זירא הלא בהדיא קתני בברייתא נקמז — מותר, נשמט — אסור... ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יהודה בנקמז — דאלמא אסור הוא, וטעמא מאי אביי אמר משום דמחזי — כשמעמיד אותו העץ בתוך הנגר כאילו בונה ומשום הכי אסור לנעול בו.
<b>הערוך ערך נקמז</b>
א"ל בכנא קא אמרת — פי' בכנא — עלי.
<b>הערוך ערך בכאן</b>
ההיא שיתא דהוה בי ר' פדת, דהוה שקלי ליה בעשרה ושדו ליה אדשא — פי' שיתא היינו שריתא והיא קורה כדמתרגמינן "בצל קורתי" (בראשית י"ט, ח') בטלל שירותי.
<b>הערוך ערך שתגו</b>
ההיא אסיתא דהוי בי מר שמואל דהוה מחזקת ארדבא — פי' ארדב חצי לתך.
<b>הערוך ערך ארדב</b>
אמר רב אסי הני כיפי דארבא בזמן שיש בהן טפח וכו' — פי' יש לספנים לוחות שקושרין אותן בטבעות שבספינה וכופפין אותן ע"ג הספינה ובימות החמה כשתקדיר עליהן החמה פורשין ע"ג הלוחות מחצלות ומסככין על עצמן.
<b>הערוך ערך כף יא</b>
<h2>דף קב:</h2>
שיפוע אהלים כאהלים דמו.
<b>הערוך ערך שפע ב</b>
סיינא — שרי, והתניא אסור — פי' סיינא כובע שמשימין בני אדם בראשיהן יוצא כמין פסל מן הראש כשיעור טפח הן חסר הן יתר ומאהיל על הפנים שלא יכם השמש וכשהוא מהודק ביותר ואינו נכפף כבגד חשוב הוא כאהל ואסור. אפיק בגלימיה טפח — שנתעטף בטליתו והוציא מראשו על פניו טפח.
<b>הערוך ערך סיין</b>
מחזירין ציר התחתון במקדש, אבל לא במדינה. והעליון כאן וכאן אסור — פי' ציר נוקבין הדלת וקובעין בו עץ חד כדי להכניסו באדן לחזור לכאן ולכאן, ואם יצא מן הדלת מחזירין אותו בשבת. ועיקרו "שתי ידות" (שמות כ"ו, י"ז) תרג' תרין צירין, ופי' הצנור הוא החור שבאדן.
<b>הערוך ערך צרגה</b>
של בור ושל דות ושל יציע לא יחזיר — (ב"ב ס"א ע"א) מאי יציע — הכא תרגומו אפתא.
<b>הערוך ערך יציע</b>
מחזירין רטייה במקדש — הלכתא מותר לצאת בה בשבת ממר בר רב אשי. פי' בלעז פרינטא.
<b>הערוך ערך רטיה</b>
<h2>דף קג.</h2>
חותכין יבלת במקדש, אבל לא במדינה — פי' "חרוץ או יבלת" (ויקרא כ"ב, כ"ב) ובלעז קורין אותו וורוגא. וי"א פורו.
<b>הערוך ערך יבלת</b>
<h2>דף קג:</h2>
א"ר יהודה בריה דר' חייא לא שנו אלא גמי, אבל צלצול קטן — הוי יתור בגדים — בב"ר פ' כ' ויעשו להם חגורות חגור — חגורי, חגורות — צלצלין, קולסין — סבכין. פי' חגור.
<b>הערוך ערך צלצל ג</b>
<h2>דף קד.</h2>
בוזקין מלח ע"ג הכבש כדי שלא יחליק — פי' לשון פיזור.
<b>הערוך ערך בזק</b>
בוזקין מלח ע"ג כבש בשביל שלא יחליק — פי' שלא יחליקו רגלי הכהנים בכבש ויפולו.
<b>הערוך ערך חלק א</b>
וממלאין מבור הגולה בגלגל בשבת, ומבאר הקר ביו"ט — פי' תנן בסוף מדות (ל"ז ע"ב) לשכת הגולה שם היה בור הגולה והגלגל נתון עליו ומשם היו מספקין מים לכל העזרה. והגלגל הזה יש מפרשים אותו אופן ובלעז קונוקולא. ויש מפרשים עץ גדול ארוך נתון על עץ מפוצל ובראשו האחד של אותו העץ גדול תלוי חבל עם הדלי ע"ג הבור וכשממלאין בו מוציא קול גדול, כדתנן בתמיד (כ"ח ע"ב) מיריחו היו שומעין קול עץ שעשה בן קטין מוכני לכיור, וזה לא התירו אלא במקדש. פי' בגמרא (ע"ב) מאי בור הקר אמר ר' יהודה אמר שמואל בור שהקרו עליה נביאים והתירוה — כלומר דקדקו על הבורות וחקרו ולא מצאו בהן צד איסור כדי לגזור עליהן והתירום, ואותבינן לשמואל מדקתני לא כל הבורות הקרות התירו אלא זה בלבד, ואי ס"ד בור שהקרו עליה והתירוה, מאי שנא זו בלבד מכל הבורות — כל הבורות הקרות נמי נשתרו ולא קמא דשמואל א"ר נחמן בר יצחק בור מים חיים, וכ"ה אומר "כהקיר בור מימיה" (ירמיה ו', ז') וזו בלבד שניא משאר בורות מים חיים כמפורש בהלכה אלא זו בלבד, וקמא דר' נחמן בר יצחק.
<b>הערוך ערך ברגו</b>
ממלאין מבור הקר — כבר פי' בע' בר.
<b>הערוך ערך קרגג</b>
וממלאין מבור הגולה בגלגל בשבת — ובסוף מדות (פ"ה מ"ד) לשכת הגולה שם היה בור הגולה והגלגל נתון וכבר פי' בע' בר, ויש מדמין זה הגלגל לגלגל דבית הבד ואומר שזה מכביד על הקורה שעל בית הבד.
<b>הערוך ערך גלגל ד</b>
וממלאין מבור הגולה בגלגל בשבת ודייקינן במקדש — אין, במדינה — לא... דאולודי קלא בשבת אסור — וזה יש לו קול — כדתנן בפ"ק דתמיד (כ"ח ע"ב) עד שהיו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור... פי' גם זה גלגל הוא כגון גלגל של עגלה, אי נמי גלגל של בור שתולין אותו על פיו ומעלין בו דלי כדכתיב "ונרוץ הגלגל אל הבור" (קהלת י"ב, ו').
<b>הערוך ערך מכנה</b>
כשהוא מרדה... מרדה בשולי הקופה — תרגום "וירקעו" (שמות ל"ט, ג') ורדידי.
<b>הערוך ערך רדגא</b>
מעלי בדיופי ומטיפין מארק — פי' בא להודיע שמותר להעלות יין מחביות בדיופי, ופי' בדיופי כגון מינקת שיש לה שני פיות ומכניס פיו האחד בחבית ושואב בכל כחו ומעלה היין בכחו, ויש פה אחר למעלה מזה פתח הדיופי הנתון בפיו כמו דד שהיין בהגעתו לדד מקלח ויוצא ומקבלו בכלי אחר עד שמריק כל היין שבחבית. פי' מטיפין מאדק שמענו כי הוא כלי עשוי זלועא כמין כוז נקוב בקרקעיתו נקבין דקין ופיו צר ממלאין אותו מים וסותמים פיו, וכל זמן שפיו סתום אין המים שבתוכו שותתין מן הנקבים, שכח הרוח מונע את המים, וכשפותחין פיו ויכנס האויר דוחה את המשקה שבתוכו ומטיף טיפה אחר טיפה טיפות דקות, ונותנין תחתיו כלי נחשת כגון ספל וכיוצא בו, וכשנופלת טיפה על הכלי משמעת את הקול טיפה אחר טיפה כמין קול משורר, ואמרינן מאי לאו מטיפין מאדק, שהתירו חכמים לחולה, לא בחולה ישן ומבקשין להקיצו ועושין לפניו זה הקול כדי שיקץ, והנה לחולה בלבד התירו משום סכנה, אבל לבריא כי האי גוונא אסיר, שמוליד קול בשבת. וקשיא לרבא דאמר לא אסרו אלא בקול של שיר בלבד, ופריק לעולם בחולה נעור ורוצה לישן דמשתמעי הללו טיפי דמטיפין מאדק כי זמזומי.
<b>הערוך ערך דיופי</b>
זמזומי — פי' חלילין.
<b>הערוך ערך זמזמי</b>
<h2>דף קד:</h2>
שרץ שנמצא במקדש כהן מוציאו בהמיינו — "ואת האבנט" (שמות ל"ט, כ"ט) תרגומו וית המיינא, ובל' ישמעאל המיאן.
<b>הערוך ערך המיין</b>
פסכתר ס"א פסקטר והנה הוא לפנינו.
<b>הערוך ערך פסכתר</b>
כופין עליו פסקטר — "ועשית סירותיו" (שמות כ"ז, ג') תרג' ותעביד פסקטרותיה. פי' כמין כפיפות של נחושת, ופסקתר הוא כלי גדול מחזיק לתך.
<b>הערוך ערך פסקטר</b>
ר' שמעון אומר מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך שלא התירו אלא משום שבות — ומפורש בגמ' דפ' משילין (ביצה ל"ו ע"ב) אלו הן משום שבות.
<b>הערוך ערך שבת ב</b>
